ספר המקבים א יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · ספר המקבים א · יג · >>

  1.  וישמע שמעון כי אסף טריפון חיל רב לבוא לארץ יהודה להכחידה:
  2. וירא את העם כי הוא רועד ופוחד ויעל ירושלימה ויקהל את העם:
  3. ויעודד אותם ויאמר להם אתם ידעתם את אשר עשינו אני ואחי ובית אבי למען התורה והמקדש ואת המלחמות והמצוקות אשר ראינו:
  4. בגלל זה אבדו אחי כולם בעד ישראל ואוותר אני לבדי:
  5. ועתה חלילה לי לחוס על נפשי בכל עת צרה כי לא טוב אנוכי מאחי:
  6. אבל אנקם נקמת עמי והמקדש ונשיכם וטפכם כי חברו כל הגויים להשמיד אתכם בשנאתם:
  7. ותחי רוח העם לשמע הדברים האלה:
  8. ויענו בקול גדול לאמור אתה נשיאנו תחת יהודה ויונתן אחיך:
  9. הילחם מלחמתנו וכל אשר תצוונו נעשה:
  10. ויאסוף את כל אנשי המלחמה וימהר לכלות את חומות ירושלים ויבצרה מסביב:
  11. וישלח את יונתן בן אבשלום ואתו די חיל ליפו ויגרש את אשר היו בה וישאר בתוכה:
  12.  ויסע טריפון מעכו בחיל רב לבוא לארץ יהודה ויונתן אתו במשמר:
  13. ושמעון חנה בחדיד לפני העמק:
  14. וידע טריפון כי קם שמעון תחת יונתן אחיו וכי עתיד הוא להתגרות אתו מלחמה וישלח אליו מלאכים לאמור:
  15. בעד הכסף אשר חב אחיך יונתן לאוצר המלך לצרכיו עצרנוהו:
  16. ועתה שלח כסף מאה ככר ושנים מבניו לערבון לבל יסור ממנו כאשר יצא לחפשי ושלחנוהו:
  17. וידע שמעון כי במרמה דברו אליו וישלח לקחת את הכסף ואת הבנים פן יביא עליו שנאה גדולה מאת העם:
  18. כי יאמרו יען אשר לא שלחתי לו את הכסף ואת הבנים אבד:
  19. וישלח את הילדים ואת מאת כיכר וישקור ולא שילח את יונתן:
  20. ואחרי כן בא טריפון לנחול בארץ ולהשמידה ויסב את הדרך לאדוריים ושמעון ומחנהו על ידו הלכו בכל אשר הלך:
  21. והאנשים מן המצודה שלחו אל טריפון מלאכים ויאיצו בו לבוא אליהם דרך המדבר ולשלוח להם אוכל:
  22. ויכן טריפון את כל פרשיו ללכת ובלילה ההוא היה שלג גדול מאוד ולא הלך מפני השלג ויסע ויבוא לגלעד:
  23. וכאשר קרב לבית שקמה המית את יונתן וייקבר שם:
  24. וישב טריפון וילך לארצו:
  25.  וישלח שמעון ויקח את עצמות יונתן אחיו ויקברוהו במודיעים עיר אבותיו:
  26.  ויספדו לו כל ישראל מספד גדול ויבכו אותו ימים רבים:
  27. ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו יגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור:
  28. ויעמד שבע פירמות אשה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת האחים:
  29. ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים גדולים ויעש על העמודים חליצות לשם עולם ועל יד החליצות פיתוחי אניות להראות לכל יורד הים:
  30. זה הקבר אשר עשה במודיעים עד היום הזה:
  31.  וטריפון הלך במרמה עם אנטיוכוס המלך הצעיר וימיתהו:
  32. וימלוך תחתיו וישם על ראשו כתר אסיה ויעש רעה גדולה בארץ:
  33. וייבן שמעון את מבצרי יהודה ויקיפם במגדלים גבוהים ובחומות גדולות ובשערים ובבריחים וישם אוכל במבצרים:
  34. ויבחר שמעון אנשים וישלח אל דמיטריוס המלך לעשות הנחה לארץ כי כל מעשי טריפון היו חמס:
  35. וישלח אליו דמיטריוס המלך כדברים האלה ויענהו ויכתוב לו את האיגרת הזאת:
  36.  המלך דמיטריוס לשמעון הכהן הגדול ואוהב מלכים ולזקנים ולעם היהודים שלום:
  37. את עטרת הזהב וענף התמר אשר שלחתם קבלנו ונכונים אנחנו לעשות לכם שלום רב ולכתוב לאשר על המסים לעשות לכם הנחות:
  38. ואשר קיימנו לכם קיים והמבצרים אשר בניתם לכם יהיו:
  39. ואנחנו נשא את שגיאותיהם ואת פשעיכם עד היום הזה ומס הכתר שאתם חייבים ואם שולמו מסים אחרים בירושלים לא ישולמו עוד:
  40. ואם יש בכם ראויים להיכתב בין האנשים אשר אתנו יכתבו והיה בנינו שלום:
  41.  בשנת שבעים ומאה הוסר עול הגויים מישראל:
  42. ויחל עם ישראל לכתוב בספרים ובשטרות בשנת אחת לשמעון הכהן הגדול ושר צבא ונשיא היהודים:
  43.  בימים ההם חנה [שמעון] על גזר ויסב אותה במחנות ויעש מלכודת עיר ויקריבה לעיר ויך מגדל אחד ויכבשהו:
  44. ויקפצו האנשים אשר במלכודת העיר לתוך העיר ותהי מבוכה גדולה בעיר:
  45. ויעלו אנשי העיר עם נשיהם וטפם על החומה קרועי בגדיהם ויצעקו בקול גדול מבקשים מאת שמעון לתת להם ימים:
  46. ויאמרו אל תעש לנו כרשעתנו כי אם כחסדך:
  47. ויעתר להם שמעון ולא נלחם אותם ויגרשם מן העיר ויטהר את הבתים אשר היו בהם האלילים ובזה בא לתוכה שר ומהלל:
  48. ויסר ממנה כל טומאה וישבו בה אנשים המקיימים את התורה ויבצרה ויבן לו בה בית:
  49.  והאנשים מן המצודה בירושלים נעצרו לצאת ולבוא לארץ ולקנות ולמכור וירעבו מאוד ויגוועו מהם רבים ברעב:
  50. ויקראו אל שמעון לקחת ימין ויתן להם ויגרשם משם ויטהר את המצודה מן השיקוצים:
  51. ויבוא אליה בשלושה ועשרים לחודש השני בשנת אחת ושבעים ומאה בהלל ובכפות תמרים ובכנורות ובתופים ובנבלים ובשירים ובזמירות כי נשמד אויב גדול מישראל:
  52. ויקיים לעשות שנה שנה את היום ההוא בשמחה:
  53. ויבצר הר המקדש אשר על יד המצודה וישב שם הוא ואשר אתו:
  54. וירא שמעון את יוחנן בנו כי איש הוא ויעמידהו לשר כל הצבא וישב בגזר:

<< · ספר המקבים א · יג · >>