ספר המקבים א ג
<< · ספר המקבים א · ג · >>
- ויקם תחתיו יהודה בנו הנקרא מקבי:
- ויעזרו לו כל אחיו וכל אשר דבקו באביו וילחמו מלחמת ישראל בשמחה:
- וירב כבוד לעמו וילבש שריון כגיבור
ויחגור כלי מלחמתו ויערוך מלחמות
[ויך אויב אחור] ויגן על המחנה בחרב: - וידמה לאריה במעשיו וככפיר שואג לטרף:
- וירדוף הפושעים ויחפשם והמרגיזים את עמו ביער:
- וייכנעו הפושעים מפחדו וכל עושי רשע זעו
ותצלח תשועה בידו: - וימרר מלכים רבים וישמח את יעקוב במעשיו
ועד העולם זכרו לברכה: - ויעבור בערי יהודה ויאבד רשעים ממנה
וישב חרון מישראל: - ויקרא שמו עד אפסי ארץ ויאסוף את האובדים:
- ויאסוף אפולוניוס גוים ומשומרון חיל גדול ולהלחם עם ישראל:
- וידע יהודה ויצא לקראתו ויך אותו וימיתהו ויפלו חללים רבים והנשארים נסו:
- ויקח את שללם ואת חרב אפולוניוס לקח יהודה ויהי נלחם בה כל הימים:
- וישמע סירון שר צבא ארם כי אסף יהודה אספה וקהל נאמנים אתו יוצאים למלחמה:
- ויאמר אעשה לי שם ונכבדתי במלכות ונלחמתי את יהודה ואת אשר עמו ועם הבוזים את דבר המלך:
- ויוסף לעלות ויעל אתו מחנה חטאים כבד לעזור לו לעשות נקמה בישראל:
- ויגיע עד מעלה בית חורון ויצא יהודה לקראתו במתי מעט:
- וכראותם את המחנה הבא לקראתם אמרו ליהודה איך נוכל אנחנו המעטים להלחם עם ההמון החזק הזה ואנחנו עייפנו לא אכלנו היום:
- ויאמר יהודה נקל כי יסגרו רבים בידי מעטים ואין מעצור לפני שמים להושיע ברבים או במעטים:
- כי לא ברוב חיל נצחון המלחמה ומן השמים הגבורה:
- הם באים אלינו ברוב גאווה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו:
- ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו:
- והוא יגוף אותם לפנינו ואתם אל תראו מפניהם:
- וכאשר כילה לדבר נפל עליהם פתאום וינגף סירון ומחנהו לפניו:
- וירדפום במורד בית חורון עד הבקעה ויפלו מהם כשמונה מאות איש והנשארים ברחו לארץ פלישתים:
- ויחל פחד יהודה ואחיו והאימה נפלה על הגויים אשר מסביבותיהם:
- ויגע עד המלך שמו ועל מלחמות יהודה היה מספר כל עם:
- וכשמוע אנטיוכוס את הדברים האלה חרה אפו וישלח ויאסוף כל חיל מלכותו מחנה כבד מאוד:
- ויפתח את גנזיו וייתן משכורת לחילו לשנה ויצו עליהם להיות נכונים לכל צורך:
- וירא כי אפס הכסף מן האוצרות ומסי הארץ מעטים מפני המחלוקת והמכה שהביא בארץ בבקשו להסיר את החוקים אשר היו למן יהיה הראשונים:
- ויירא כי לא יהיה פעם בפעם להוצאות והמתנות שהיה מוציא לפנים ביד רחבה ומפזר מן המלכים הראשונים:
- וידכא רוחו וייוועץ ללכת לפרס ולקחת מסי הארצות ולאסוף כסף רב:
- וישאר את לוסיאס אדם נכבד מזרע המלוכה על ענייני המלך מנהר פרת ועד גבול מצרים:
- ולגדל את אנטיוכוס בנו עד שובו:
- וימסור לו חצי צבא ואת הפילים ויצווהו על אשר חפץ ועל יושבי יהודה וירושלים:
- לשלוח עליהם חיל לשרש ולהשמיד עז ישראל ושארית ירושלים ולמחות את זכרם מן המקום:
- ולהושיב בני נכר בכל גבולם ולחלק בגורל את ארצם:
- והמלך לקח את חצי הצבא הנשאר ויסע מאנטיוכיה מעיר מלכותו בשנת שבע וארבעים ומאה ויעבור את נהר פרת ויעבור את הארצות העליונות:
- ויבחר לוסיאס את תלמי בן דורומינס ואת ניקנור ואת גרגיאס אנשי חיל מאוהבי המלך:
- וישלח אתם ארבעים אלף איש ושבעת אלפים פרשים ללכת לארץ יהודה ולהשמיד כדבר המלך:
- ויסעו עם כל חילם ויבואו ויחנו מול עמאוס בארץ המישור:
- וישמעו סוחרי הארץ את שמעם וייקחו כסף וזהב רב מאוד וכבלים ויבואו אל המחנה לקחת את בני ישראל לעבדים ויתחברו אליהם חיל ארם וארץ הפלשתים:
- וירא יהודה ואחיו כי רבו הרעות והצבא חונה בגבולם וידעו דברי המלך אשר ציווה לעשות לעם להשחית ולהשמיד:
- ויאמרו איש אל רעהו נקים הריסות עמנו ונלחמנו בעד עמנו והמקדש:
- ותיקהל העדה להיות נכונים למלחמה ולהתפלל ולבקש חסד ורחמים:
- וירושלים שממה כמדבר הייתה לא היה בא ויוצא מבניה
והמקדש מרמס [לרגלי זרים]
ובני נכר במצודה משכן לגוים
ותיאסף שמחה מיעקב וישבות חליל וכינור: - ויאספו ויבואו למצפה מול ירושלים כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל:
- ויצומו ביום ההוא וילבשו שק ואפר על ראשיהם ויקרעו בגדיהם:
- ויפרשו את ספר התורה מן [הספרים] אשר בקשו הגויים לחוק עליהם את צלמי אליליהם:
- ויביאו את בגדי הכהונה ואת הביכורים ואת המעשרות ויעמידו את הנזירים אשר מלאו את הימים:
- ויקראו בקול אל השמים לאמור מה נעשה לאלה ואנה נוליך אותם:
- ומקדשך נרמס ונטמא וכהניך באבל ובשפל:
- והנה גוים נאספו עלינו להשמידנו אתה ידעת אשר יחשבו עלינו:
- איך נוכל לעמוד בפניהם אם לא אתה תושיע לנו:
- ויתקעו בחצוצרות ויקראו בקול גדול:
- ואחרי כן הקים יהודה ראשי העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות:
- ויאמר לבוני בתים ולמארשי נשים ולנוטעי כרמים ולרכי הלבב לשוב כל איש לביתו על פי התורה:
- וייסע המחנה ויחנו מדרום לעמאוס:
- ויאמר יהודה התאזרו והיו לבני חיל והיו נכונים לבוקר להלחם בגוים אשר נאספו עלינו להשמידנו ואת מקדשנו:
- כי טוב לנו למות במלחמה מראות ברעות עמנו ומקדשנו:
- וכאשר יהיה הרצון בשמים כן יעשה:
<< · ספר המקבים א · ג · >>