ספר המידות (ברסלב)/הכנסת אורחים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר המידות לרבי נחמן מברסלב

הכנסת אורחים

עם בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים



חלק ראשון[עריכה]

א'[עריכה]

מי שאין מכניס אורחים בזה מחזיק ידי מרעים שלא יחזרו בתשובה:

בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים:

כשיש רחמים למטה יש רחמים למעלה. ואזי שולחים הרהורי תשובה לאותם שמחוץ לדרכי הקדושה. ומצינו באברהם אבינו ע"ה שהכניס אורחים ביותר וכמו כם קרבם להשם יתברך.

ב'[עריכה]

עיר שאין בה הכנסת אורחים באים לידי גילוי עריות ועל ידי גילוי עריות בא עליהם מיתה:

בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים:

ולקרב מעט אל ההבנה. כי כשאין מכניסים אורחים הרי נשארים האנשים בחוץ בגילוי שלא כראוי.

ג'[עריכה]

הכנסת אורחים מזכה את האשה לבנים:

בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים:

הכנסת אורחים היא השפעה של חסד. וכמו כן לידת בנים זכרים. ואם תאמר למה הזכיר רביז"ל את האשה יותר מן האיש. ויש לומר לפי שטרחתה לטובת האורחים מרובה יותר משל בעלה. עוד יש לומר כי אשה עינה צרה באורחים נמצא שהיה לה יותר כפיית היצר. ועוד שבדוגמת האורח שנכנס לבית כך התינו בבטנה כל משך הריונה.

ד'[עריכה]

הכנסת אורחים כהכנסת שבת:

בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים:

בסעיף זה רואים מגודל מעלת הכנסת שבת. שהרי אמרו חז"ל שהכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני השכינה. והכנסת אורחים כמו הכנסת שבת.

ולביאור הדמיון שביניהם בפועל. כי האורח שובת מטורח ועמל הדרכים. ודרך האורח להמצא מעט במקום שמתאכסן וכמו כן השבת שעל ידה נחים והיא באה אחת לשבעה ימים.

ה'[עריכה]

המארח תלמיד חכם בביתו מעטה עליו הכתוב כאילו הקריב תמידין:

בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים:

הקריב תמידין - קירב מי שתמיד עוסק בעבודת השם. צחות. גם תלמיד חכם דומה לקרבן התמיד שהוא עולה. והתלמיד חכם הוא מופרש מענייני העולם הזה.

(הערה שלא מן הפירוש "בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים": תלמיד חכם מופרש מן העולם הזה, והוא עולה שהיא כליל לה', כי התלמיד חכם מפריש את כל כולו לה'.)

ו'[עריכה]

גדולה הכנסת אורחים מהשכמת בית המדרש והקבלת פני שכינה:

בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים:

מסופר על החפץ חיים זצוק"ל שכשהיה מארח אורחים לסעודת ליל שבת קודש, שהיה נמנע מלזמר "מלאכי השלום" וכו'. וכששאולוהו על כך אמר שהמלאכים יכולים לחכות אבל האורחים רעבים. ועיין בפרק תשובה, סעיף פ"ב. וכדי לקרב עוד אל ההבנה. נראה לפרש כי המכניס אורחים בהכרח מוותר משלו מה שמוותר, כדי להעניק לזולת מה שחסר לו. והקב"ה בגדולתו שגדולה על כל הגדולות גם הוא יתברך מוחל על כבודו לטובת האורח. ללמדנו חסד. לחוס על הדל.

ז'[עריכה]

כיון דלא שכיחי רבנן גבייהו ככותיים דמי:

בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים:

כשעמי הארץ מכבדים את התלמידי חכמים הרי שהוא טובה להם לישאר ביהדותם אבל כשאין מכבדים הריהם מתדמים לגויים שהולכים בשרירות ליבם.

חלק שני[עריכה]

א'[עריכה]

על ידי הכנסת אורחים אימתו מוטלת על הבריות:

בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים:

קירב את אלו שראוי לקרבם ומרחיקים ממנו מי שאין צריך להתקרב אליו.

ב'[עריכה]

סגולה להחזיר לאשה ווסתה על ידי הכנסת אורחים:

בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים:

ווסת נקרא גם אורַח‏[1], אותיות אורֵחַ, ולא בכדי. גם יש דימוי בשניהם, שבאים לעיתים.

ג'[עריכה]

על ידי קדושת השי"ת ההתנשאות של ראשי הדור בתוקף ועוז ועל ידיזה נחשב בעיני כל. המצוה של הכנסת אורחים ועל ידי זה זוכים שהלכה כמותם:

בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים:

ראשי הדור - האמתיים. המצוה של הכנסת אורחים - על ידי קדושת ה' יתברך מתגלה שאנו רק אורחים בעולם הזה. צחות.

הערות[עריכה]

  1. ^ וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים (בראשית יח יא). אמנם כותבים אֹרַח, אך בכתיב מלא זה אורַח.