ספר המידות (ברסלב)/בית

<< · ספר המידות (ברסלב) · בית · >>

חלק א

א

בַּיִת שֶׁאֵין דָּרִין בּוֹ יִזָּהֵר מִלְּהִכָּנֵס בְּתוֹכוֹ, כִּי הוּא מְקוֹם שֵׁדִים.

ב

מָאן דְּבִּישׁ לֵהּ בְּמָתָא דָּא יֵלֵךְ לְמָתָא אַחֲרִיתָא.

ג

כְּשֶׁהַבַּיִת מְזֻמָּן לִבְרָכָה, אֲזַי כְּשֶׁהַצַּדִּיק בָּא לַבַּיִת הַזֶּה גַּם הַבְּרָכָה בָּאָה.

ד

יֵשׁ מָקוֹם מְזֻמָּן לְטוֹבָה וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.

ה

לְעִנְיַן טוֹבוֹת וְרָעוֹת הַבָּאוֹת לָאָדָם קָרוֹב לְדֶרֶךְ הַטֶּבַע, הַכּל לְפִי הַזְּמַן וּלְפִי הַמָּקוֹם.

ו

דְּפָרַע קִנְאָה מַחֲרִיב בֵּיתוֹ.

ז

מָקוֹם שֶּׁאָדָם יוֹצֵא מִמֶּנּוּ אֵינוֹ מִתְאַוֶּה לְאוֹתוֹ מָקוֹם לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ.

ח

אִם עַם הָאָרֶץ חָסִיד, אַל תָּדוּר בִּשְׁכוּנָתוֹ.

ט

כָּל בַּיִת שֶׁנִּשְׁמָעִין בּוֹ דִּבִרֵי תוֹרָה, שׁוּב אֵינוֹ נֶחֱרַב.

י

עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת מַזְקִינִין בַּחֲצִי יְמֵיהֶם.

יא

אִם נִשְׁפָּךְ בַּבַּיִת יַיִן כַּמַּיִם אִיכָּא בְּרָכָה.

יב

אַל תִּכָּנֵס לְבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צְלָמִים.

יג

מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס לְבַיִת לָדוּר בְּתוֹכוֹ, יאמַר הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְאַחַר כָּךְ יִכָּנֵס לָדוּר בְּתוֹכוֹ.

יד

מִי שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע, אֵינוֹ אָדָם.

טו

יֵשׁ מָקוֹם הַגּוֹרֵם לַעֲבר עֲבֵרוֹת.

טז

כַּעַס וּזְנוּת שֶׁל אִשָּׁה מַחֲרִיב אֶת הַבַּיִת.

יז

כְּשֶׁנֶּחֱרָב אַסְקֻפַּת הַבַּיִת אוֹ פְּתָחֶיהָ הוּא סִימָן רָע לַבַּיִת.

חלק שני

א

לָדוּר בַּעֲלִיָּה הוּא טוֹב יוֹתֵר לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא מִלָּדוּר בְּבַיִת תַּחְתּוֹן.

ב

לִפְעָמִים בִּנְיַן הַבַּיִת גּוֹרֵם לְאִשָּׁה שֶׁלּא תֵּלֵד, כְּשֶׁהָעֵצִים שֶׁבַּבִּנְיָן אֵינָם מֻנָּחִים כַּסֵּדֶר הַנִּתַּן לָהֶם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְאָז הַבַּיִת נִקְרָא הָרוּס אֲפִלּוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְהֶהָרוּס הַזֶּה בָּא וּמַזִּיק לָאִשָּׁה וְאֵינָהּ מוֹלֶדֶת.

ג

בְּפֶתַח בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם נִכָּר, אִם תַּמּוּ זְכוּת אֲבוֹתָיו אוֹ אִם חָלָה זְכוּת אֲבוֹתָיו.

ד

צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּבִנְיְנֵי הַבַּיִת, שֶׁלּא יִהְיֶה בְּבִנְיָנוֹ עֵץ מֵאִילָנֵי הָעוֹשִׂין פֵּרוֹת.

ה

הָעֵצִים שֶׁבַּבִּנְיָן, זָכָה אָדָם הֵם בִּבְחִינַת שְׂרָפִים עוֹמְדִים, וְעוֹמֵד הַבִּנְיָן זְמַן רַב, לא זָכָה הַשְּׂרָפִים נִשְׂרָפִים, וְזֶהוּ הַשְּׂרֵפוֹת דִּשְׁכִיחֵי.

ו

כְּשֶׁאָדָם בּוֹנֶה חוֹמָה וְנוֹפֵל כִּפָּתוֹ, יֵדַע שֶׁזֶּה סִימָן רַע, חַס וְשָׁלוֹם, לְזַרְעוֹ.

ז

אֵין אָדָם נֶהֱנֶה אֶלָּא כְּשֶׁדָּר בַּמָּקוֹם שֶׁדָּרוּ אֲבוֹתָיו.

ח

סְגֻלָּה כְּשֶׁנִּכְנָס לְבַיִת חָדָשׁ לָגוּר, יַכְנִיס לְשָׁם חֶרֶב אוֹ סַכִּין אוֹ שְׁאָר כְּלֵי זַיִן. וְסִימָן לַדָּבָר: (משלי כד, ג): "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בַּיִת" (בראשית מט, ה): "כְּ'לֵי חָ'מָס מְ'כֵרוֹתֵיהֶם", חַרְבוֹתֵיהֶם, מְגוּרוֹתֵיהֶם.

ט

הַכִּפָּה שֶׁל בַּיִת הוּא סִימָן לַחֲבוּרָה אוֹ מִשְׁפָּחָה מַה שֶּׁיִּקְרֶה לָהֶם.