ספר המידות (ברסלב)/אמונה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלק ראשון




א) צריך להאמין בהשם יתברך בדרך אמונה ולא בדרך מופת:

ב) על ידי ענוה תזכה לאמונה:

ג) בראותך שינוי מעשה אל תאמר מקרה הוא אלא תאמין כי זה השגחת השם יתברך:

ד) יש דברים שהם מבאים היזק גדול לעולם והדבר קשה למה נבראו תדע שבואדי יש בהם צד אחד לטובה:

ה) מי שיש לו הנאה מדיבור של אפיקורס אפילו שאינם דיברי אפיקורסות על ידי זה בא להרהורי ע"ז:

ו) על ידי אדם חביב להשם יתברך כאשה לבעלה:

ז) מי שאינו מכין את לבו אינו יכול לבא לאמונה:

ח) מי שנאבד לו איזהו דבר בידוע שנפל מאמונתו:

ט) מי שנאבד אמונתו ממנו ילך על קברי ישראל ויספר החסדים שעשה לו הקב"ה:

י) אמונה תולה בפה של האדם:

יא) על ידי לימוד נשברים כל הכפירות:

יב) על ידי אמונה נתברך:

יג) על ידי ריבוי אכילה נופלים מאמונה:

יד) כשתסתכל בשמים כשהם זכים ובהירים תזכה לאמןנת חכמים:

טו) כשנופל איזה קשיא על השם יתברך אזי תשתוק. ועל ידי השתיקה מחשבותיך בעצמם ישובו לך תירוץ על קשיותך:

טז) כשמחרפין אותך ואתה שותק תזכה להבין תירוץ על קשיותך ותזכה לרוח בינה:

יז) כשיש לאדם מתנגדים לומדים ועשירים גדולים. דע שזה נעשה מחמת שנפל כמה פעמים מאמונה:

יח) אמונה חשוב כצדקה:

יט) על ידי אמונה נתחכם:

כ) מתחילה צריך להאמין בהשם יתברך ואחר כך יזכה להבין אותו בשכל:

כא) זווגא דקוב"ה על ידי נשמות ישראל:

כב) הפשע של האדם מכניס כפירה לאדם:

כג) כשנופל מאמונתו יבכה:

כד) אמונה בא על ידי שתיקה:

כה) על ידי קנאה אדם נופל מאמונתו:

כו) מי שאין לו אמונה בידוע שמזלזל בדברי תורה:

כז) מי שמנקה את ידיו בכל עת על ידי זה מזכה את ליבו:

כח) כשאדם נופל מאמונתו ידע שדנין אותו למעלה:

כט) כשנופל מאמונתו בא לידי קרי ולידי הרהורי אשה ולידי הרהורי ע"ז:

ל) אמונה בא על ידי צדקה:

לא) על ידי אמונה יכול להבין את השם יתברך:

לב) על ידי אמונה יכול לבא לבטחון:

לג) על ידי אמונה הקב"ה יסלח לך על עונותיך:

לד) לפעמים הקב"ה שולח צער לאדם ומכה אותו ויאין מפיל אותו לחולשה אין זה כי אם בשביל אמונה:

לה) על ידי שבועת שקר נופל מאמונה:

לו) מי שאין לו אמונה אינו מקבל מוסר:

לז) מי שאין מאמין בדברי הצדיק לסוף שאינו נהנה מהדבר אף אל פי שהוא רואה:

לח) מי שאין לו אמונה בואדי חוקות הקב"ה אצלו נמאס:

לט) מש'ח יבוא בפתע פתאום ועל ידי זה מחמת שמחה יפחדו ישראל:

מ) כשיבא משיח אזי כל השרים של מעלה ושל מטה יחלו אבל עכשיו כשיש עליה לאיזה שר אזי ישראל הם חולים:

מא) לעתיד לבא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה:

מב) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו את השבת. ובטלו ק"ש שחרית וערבית. ובטלו תינוקות של בית רבן ולא היה בושת פנים זה מזה. והושוו קטן וגדול. גם לא הוכיחו זה את זה גם ביזו תלמידי חכמים. גם פסקו ממנה אנשי אמנה:

מג) אין ירושלים נפדת אלא בצדקה:

מד) מלחמה אתחלתא דגאולה הוא:

מה) מי שמגדל חזירים הוא מעכב את הגאולה:

מו) לא יבנה ירושלים עד שיהיה שלום בין ישראל:

מז) מה שישראל הולכים בגלות מאומה לאומה הוא סימן שיבא משיח:

מח) כשאומות מחרפין אותנו ביותר זה סימן על משיח:

מט) אין בית המקדש נבנה עד שיכלה הגאוה:

נ) על ידי אחדות שיהיה בישראל יבא משיח:

נא) משיח יבא בשנת ברכה:

נב) אין משיח בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף:

נג) המשיח בתו לתלמיד חכם והמהנהו מנכסיו והעושה פרקמטיא לתלמיד חכם זוכה לתחית המתים:

נד) מרוח פיו של השקרן נעשה יצה"ר וכשיא משיח אזי לא יהיה שקר בישביל זה לא יהיה יצה"ר בעולם:

נה) מי שהוא איש אמת הוא יכול הוא יכול להכיר באחר אם אחר דובר אמת עם לאו:

נו) השקר לא יסכימו עליו רבים:

נז) הקב"ה שונא לזה האיש המדבר אחד בפה ואחד בלב:

נח) עשיר המכחש אין הדעת סובלו. וגם הוא נבזה בעיני עצמו:

נט) תיקון לפה שיתן צדקה:

ס) על ידי אמת העולם נשמר מכל הזיקות:

סא) על ידי חנופה בא לשקר:

סב) מי שנותן צדקה שכרו שיגיע לאמת:

סג) על ידי שקר בוודאי תשנא הענווים:

סד) אדם ניכר על ידי משרתיו עם הוא אוהב שקר עם לאו:

סה) כשאין אמת אין חסד:

סו) כשיש לך שקר אזי כשהקב"ה רוצה לעשות לך איזה ישועה אזי השקר מגלה עוונותיך כדי שלא יושיע לך

סז) על ידי אמת הקב"ה פודה אותך מכל הצרות:

סח) טוב לאדם שימות משיחי' ויהי' שקרן בעיני ב"א:


חלק שני



א) לפעמים אדם בא לאיזהו מקום ויש לו צער בזה המקום ידע שזה המקום היו בו אבותיו ונפל להם איזה כפירה או בניו יבואו במקום הזה לאיזה כפירה ועל ידי זה הוא סובל עכשיו צער במקום הזה:

ב) על ידי חנופה בא לכפירה:

ג) אין הקב"ה עושה מופתים אלא לזה שהוא מאמין בשני עולמות:

ד) על ידי אמונה נתבטלין הגזירות שאומות גוזרין עלינו:

ה) דע שיש לכל עשב ועשב כח מיוחד לרפאות איזה חולאת מיוחדת וכל זה אינו אלא למי שלא שמר אמונתו ובריתו ולא שמר את עצמו מלעבור על "אל תהי בז לכל אדם". אבל מי שיש לו אמונה בשלימות והוא שומר הברית ומקים "אל תהי בז לכל אדם" אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיוחדים לחולאתו. אלא נתרפא בכל מאכל ומשקה בבחי' וברך את לחמך וכו' ואין צריך להמתין עד שיתרמו העשבים המיוחדים לרפואתו:

ו) עיקר הישועה הבאה אינה אלא על ידי אמונה ומדת אמונה היא לפי מנהיגי הדור:

ז) כשהולך מרב לרב אז צריך לחזק אמונתו באחדות הש"י. כי הלימוד מהרבה מלמדים מזיק לאמונת היחוד. וכן הרב שיש לו אמונת הוא יכול להאיר לכל תלמיד ותלמיד לפי כוחו. וכל תלמיד שומע אינו שומע אלא מה שצריך לו ולא יותר:

ח) הנחמה בא על ידי אמונה:

ט) על ידי מיעוט אמונה נתרבו הזבובים בעולם:

י) מי ששומר את עצמו מלעבור על לא תחמוד על ידי זה ניצול מכעס ומגאוה ומחסרון אמונה הבאה על ידי כעס וגאוה:

יא) על ידי שאין מודעין אלקותו לאומות העולם על ידי זה אומות העולם מסיתין ומדיחין את ישראל לילך בחכות חיצוניות:

יב) על ידי קלקול אמונה נתעוררין דינים ועל ידי הרהורי ע"ז נתעוררין דיני דינים היינו שדנים את הדינים שנידון כבר אם נידון כראוי בלי וותרנות:

יג) שיכול בנים בא ח"ו על מי שמפיל את חברו מאמונה: