ספר המבחר - פרשת בראשית

בראשית בשקל שארית אלא שנחה האלף במשפט וידוע כי מלת ראשית שם לזמן : ושם לדבר קודם . ראשית בכורי אדמתך (שמות ל"ד) ויאמר בראש הדבר ותחילתו . ראשית שמנים ימשחו (עמוס ו') . עתה במקום הזה איננו כי אם שם לזמן ואם לא היה עדין זמן כי הזמן אינו נודע כי אם בתנועת הגלגל . וכבר ידענו כי הנביאים מכנים שמות לדבר שאינו נמצא וממין זה מילת ראשון ואחרון הנאמרים על שם ית' ודעהו . והבית אשר בא עליו קוראים לו בית הכלי כי מראה מקום הדבר או הזמן : ועם תי"ו באו כיוצא בו בלי סמך . ולכל תכלית הוא חוקר (איוב כ"ח) : מגיד מראשית אחרית (ישעיה מ"ו) וכן ברית (ויקרא ב') ושבית (במדבר כ"א) . סמוכים ומוכרתים . והתמה מן רבנו ישועה שאמר בראשית חי הדעת בו מלאך : (וז"ל בב"ת אחר שהקד' לדבר על בית בראשית אמר ונאמר כי הוא כלי והוא צרף ותכונתו בראשית הזמן והוא רחוק מפני כי הזמן ישוב אל נענוע אל החוג והגלגל לא היה שם גלגל ונאמר בראשית הזמן והוא רחוק לאשר נקדם . ונאמר עם ראשית ברוא וירמיז בו אל אל החי והוא קרוב . ונאמר אחר הברוא הראשון ומענהו כי בריאת המלאך נתקדם לבריאת העולם בעת א' וזה קרוב עכ"ל ) : וכל ברואי אצלנו צריך זמן ומקום ואם דעת הפילוסופים להפך בזה ודעת חכמי המשנה ידוע שאמרו לא נבראו המלאכים ביום ראשון שלא תאמר מיכאל מותח בדרום וגבריאל בצפון והקב"ה ממדד באמצע אלא אני ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי (ישעיה מ"ד) מי אתי כתיב והטעם מי היה אתי על בריאת העולם: ואמת כל המפרשים חולקים בזה ואלו סברות נבערות כי לא בא משה רבנו ע"ה להודיענו רק העולם השפל . והכוחות המתהוות מאתו . ונשוב אל אשר היינו . יש מפרשים בטרם ברוא אלהים ארץ ושמים שעתיד לזכור בריאתם אמר אלהים יהי אור . כמו ה' קנני ראשית דרכו (משלי ח') ובמצאם לפניהם והארץ הייתה פירשו וי"ו והארץ כפ"א רפה בלשון ישמעאל שאינה משמשת אלא שהיא התחלת הדיבור : כי מה טעם להודיע איכות הארץ אם לא נבראה : והנכון בעיני כי ביום ראשון נבראו ד' יסודות : ואע"פ שהאור לבדו נזכר בכי טוב בפרק ראשון . כי המקיף והמוקף עדין לא היו על התכונה שראוי להאמר בם כי טוב . ואלו לא נברא ביום ראשון רק האור לבדו היה אומר תהיה הארץ לא שיאמר ותראה היבשה . א"כ הכתוב הזה לעד כי הארץ נבראה . והזכיר הכתוב האהל והיציע שני עיקרים בפסוק הראשון . ונשארו שני השורשים המים והאויר ולא נודע אם המה לארץ או לשמים קרובים . עד שבא הפסוק השני ובאר כי המה לארץ : ולא יטעך יהי רקיע . כי טעמו יתחזק . על כן אמר . רקיע ולא אמר שמים : והבן זה וכן אמרו ב"ה בתחלה נבראו השמים לחים ובשני קרשו . כענין עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו (איוב כ"ו) והאור הוא מקרה צריך למקבל ואם לא נבראו השמים במה נודע יום ראשון : ראיתי שכל מפרשי הקראים השיגו למי שפירש בראשית חפצו . וכנראה אלי שאין זה המאמר רחוק כפי מה שהודיעוהו במקומות . כי אם חפצו חיצון וצריך נושא . הנה הטוב אשר שמוהו קודם לבריאת העולם ודעהו : ברא . לא נמצא בזולת השם גם הפעל גם השם : ובזה טעו האומרים היו החכמים בוראים עולם והמלה תורה חדוש הדבר בלי אמצעי : ויש מחליפים הרי"ש בדל"ת . וזה בדיאות לב ובלבב נמצא : והאומר כמו וברא אותהן בחרבותם (יחזקאל כ"ג) והטעם לשום גבול נגזר הנה מדבריו נודע כי מודה בחמר ראשון . וזה כאותם האנשים אשר בילדי הנכרים יספיקו .