ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תקצד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) · תקצד· >>


מצוה תקצד - להכות את מי שהתחייב מלקות בבית-דין

שנצטוו הבית דין שבישראל להלקות העוברים על קצת מצוות התורה, וזהו ענין מלקות הנזכר בגמרא וכענין שכתבתי בכל מצוה ומצוה שיש בה חיוב מלקות, ואכתוב בעזרת השם במה שאני עתיד לכתוב, ועל זה נאמר "והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו וגו'(דברים כה, ב).

משרשי המצוה. לפי שישראל נקראים בניו של מקום, ורצה ברוך הוא לייסרם על העבירות, כדי שישובו אליו ויזכו באחרונה בעולם שכולו טוב, וכענין שכתוב "יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך(משלי יט, יח). ומזה היסוד אמרו זכרונם לברכה (מכות כב:) שאומדין המחויב מלקות שלא ימות במכת המלקות, וכפי מה שהיו משערין בו שיכול לסבול מן המכות ולא ימות בהן היו מכין אותו. ואפילו אחר שאמדוהו והתחילו להכותו, אם ראו שאינו יכול לסבול האומד שאמדוהו, מניחין אותו, כדאמרינן בפרק אלו הן הלוקין במסכת מכות (שם) לקה מקצת וראו שאינו ראוי לקבל מה שאמדוהו, פטור.

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה שם בפרק הנזכר (דף כב:) כיצד מלקין אותו? כופת שתי ידיו לעמוד, וחזן הכנסת אוחז בבגדיו, אם נקרעו נקרעו, ואם נפרמו נפרמו, עד שהוא מגלה את לבו, והאבן נתונה מאחוריו, וחזן הכנסת עומד עליה ורצועה של עגל בידו, כפולה אחד לשנים, ושנים לארבעה, ושתי רצועות עולות ויורדות בה, ידה טפח ורחבה טפח, ומכה אותו שליש המכות מלפניו, ושתי ידות מאחוריו, והקורא קורא: "אם לא תשמר לעשות והפלא יי את מכותך וגו'" (דברים כח, נח-נט). ויתר פרטיה מבוארים בפרק הנזכר במסכת מכות.

ונוהגת מצוה זו בארץ ישראל, שיש בית דין סמוך. ואמרו זכרונם לברכה במסכת סנהדרין (דף ב.) מכות בשלושה, כלומר ששלושה בית דין סמוכין מלקין, ואין צריך לענין מלקות בית דין של עשרים ושלושה. ובית דין העובר על זה ולא הלקה המחויב מלקות, בטל עשה זה ועונשו גדול מאוד, כי ביראת הדין תתקיים הדת בהמון.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/594