ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תקכ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצוה תקכ - להפריש ערי מקלט

להבדיל שש ערי מקלט מערי הלוים, שתהיינה מועדות לנוס שמה מכה נפש בשגגה, ושיתקנו הדרכים לעמת הערים ויתישרו וכענין שאמרו זכרונם לברכה (מכות י:) שמקלט מקלט היו כותבין בפרשת הדרכים, ומפנים הדרכים שלא יהא בהן דבר שיאחר הבורח מן המרוצה ועל זה נאמר (דברים יט ג) תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך וגו'.

שרש מצוה זו ידוע וברור, שהוא כדי שלא יומת ההורג שוגג על ידי גואלי הדם.

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (פ"ח מהל' רוצח ה"ב) כי שש ערים אלה – שלוש מהן הבדיל משה רבנו עליו השלום בעבר הירדן, ושלוש הבדיל יהושע בארץ כנען, ולא קלטו של משה עד שהיבדלו השלוש של יהושע. ואם כן, למה הבדילן משה? אמר: המצוה שבאה לידי אקימנה, ובימי מלך המשיח נוסיף עוד שלוש, שנאמר ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה וגו'. ואמרו זכרונם לברכה (פ"ח מהל' רוצח ה"ט) שכל ערי הלוים היו קולטות, שנאמר ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר תתנו ללוים וגו' הקישן הכתוב כולן. אבל הפרש זה היה ביניהם, שערי מקלט קולטות, בין לדעת בין שלא לדעת, ושאר ערי הלוים אינן קולטות אלא לדעת. ורוצח הדר בערי מקלט אינו נותן שכר בית, ובשאר הערים נותן שכר בית. ואמרו זכרונם לברכה (בבא בתרא ק:) שרוחב דרך עיר מקלט צריך שלשים ושתים אמות. ובחמשה עשר באדר בית דין שולחין שלוחים לתקן את הדרכים, ואם נתרשלו בדבר כאילו שפכו דמים. ואמרו זכרונם לברכה (מכות יא:) שכל עיר הקולטת תחומה קולט. ויתר פרטי המצוה בסנהדרין ומכות ושקלים וסוטה.

ונוהגת מצוה זו בזמן שישראל שרויים על אדמתן, והיא מן המצוות המוטלות על המלך ועל הציבור כולן.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/520