ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תפט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) · תפט· >>


מצוה תפט - להיראות בבית הבחירה ברגלים

שנצטוינו להיראות כל זכר בירושלים בבית הבחירה, שלוש פעמים קבועים בשנה והן: פסח ושבועות וסוכות. ועל זה נאמר "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יי אלהיך(דברים טז, טז).

וענין המצוה שיעלה כל אדם עם כל בן זכר שיש לו שיוכל ללכת לבדו ברגליו למקדש ויתראה שם. ומחיוב ראיה זו שיקריב שם קרבן עולה, וזה הקרבן נקרא עולת ראיה. ואין לקרבן זה שיעור; אפילו תור אחד או גוזל פוטר. וכבר כתבתי במשפטים במצוות לחג ברגלים (מצוה פח) מה שאמרו זכרונם לברכה (חגיגה ו:) שלוש מצוות נצטוו ישראל ברגל: חגיגה ראיה, שמחה. ועל כל אחת משלוש מצות אלו היו מביאין קורבן ונקראים: קורבן חגיגה, שלמי שמחה, עולת ראיה.

משרשי המצוה למען ייראו כל ישראל ויתנו אל לבם בפעולת הקורבן המעורר הלבבות כי כולם מקטנם ועד גדולם חלק השם ונחלתו, עם קדוש ונבחר, נוצרי עדותו, סגולת כל העמים אשר תחת כל השמים, לשמור חוקיו ולקיים דתו. על כן יבואו שלוש פעמים בשנה בית השם, והוא באמרם על דרך משל: "הננו לאל לעבדים, נכנסים ובאים בצל קורתו, ובחזקתו סמוכים לעד לעולם באהבתו וביראתו, וזר לא יבוא בתוכנו כי אנחנו לבדנו בני ביתו". ועם המעשה הזה תתעורר דעתנו ונכניס בלבנו מוראו ונקבע ברעיוננו אהבתו ונזכה לקבל חסדו וברכתו.

ובא עלינו החיוב בזכרים לבד כי הם עיקר הבית, והטף והנשים טפלה להם. ועם החזקה בהם לעבדים, נעשית החזקה בכל שהוא תחת ידם. ומזה היסוד נתייחדה לנו מצוה במועד שנת השמיטה בחג הסוכות, להקהיל שם האנשים והנשים והטף והגרים, לפי שאותה השנה משחררת הכל ומפקעת השעבוד מכל החי מכל בשר, להשיב הכל תחת יד האדון השם צבאות. ואז באותה השנה לא תועיל חזקתם לאשר תחתיהם, שאין שם אדנות בארץ בעת ההיא. ועוד יש עמנו טעם אחר במצות הקהל, נכתב אותו במקומו בסדר אתם נצבים בעזרת השם.

מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (פ"א מהל' חגיגה ה"ח) שעולת ראיה ושלמי שמחה אין דוחין לא שבת ולא טומאה, אבל דוחין יום טוב אף על פי שאין מקריבין ביום טוב נדרים ונדבות. ועוד כתבתי קצת מדיניה בסדר משפטים במצות חגיגה (מצוה פח) ושם כתבתי במי נוהגת, ובמי אינה נוהגת, וכל ענינה כמנהג הספר.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/489