ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תכו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) · תכו· >>


מצוה תכו - לא לחון ולרחם על עובד אלילים

שלא נחמול על עובדי עבודה זרה, ולא יישר בעינינו דבר מהם. כלומר שנרחיק ממחשבתנו ולא יעלה על פינו שיהיה במי שהוא עובד עבודה זרה דבר תועלת, ולא יהיה מעלה חן בעינינו בשום עניין, עד שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (עבודה זרה ז.) שאסור לומר "כמה נאה גוי זה" או "מה נחמד ונעים הוא". ועל זה נאמר "ולא תחנם(דברים ז, ב), ובא הפירוש על זה: לא תתן להם חן, כעניין שאמרנו. ויש מרבותינו שלמדו מ"לא תחנם" לא תתן להם מתנות חינם, והכל שורש אחד. ובירושלמי דעבודה זרה (פ"א ה"ט) אמרו "לא תחנם" לא תתן להם חן, בלא תעשה.

משרשי המצוה לפי שתחילת כל מעשה בני אדם היא קביעות המחשבה במעשים והעלות הדברים על שפת לשון, ואחר המחשבה והדיבור בם תעשה כל מלאכה, ועל כן בהימנענו במחשבה ובדיבור ממצוא בעובדי עבודה זרה תועלת וחן, הננו נמנעים בכך מלהתחבר עמהם ומלרדוף אחר אהבתם ומללמד דבר מכל מעשיהם הרעים.

מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (דף סה.) כשאין נותנין להם מתנות חינם דדוקא למי שעובד עבודה זרה, אבל לא למי שאינו עובד עבודה זרה, ואף על פי שהוא עומד בגיותו לאכל שקצים ורמשים ושאר כל העברות כגון גר תושב, דמכיון שקבל עליו שבע מצות מפרנסין אותו ונותנין לו מתנת חינם. ואמרו זכרונם לברכה (ערכין כט.) שאין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג. ועוד אמרו זכרונם לברכה (גיטין סא.) שמותר לפרנס עניי גוים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום. ויתר פרטיה מבוארים במסכת עבודה זרה.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר על זה ושיבח עובדי עבודה זרה ומעשיהם, זולתי בעניין שימצא שבח יתר מאוד לאומתנו מתוך שבחם, עבר על לאו זה. ואין בו מלקות לפי שאין בו מעשה, אבל עונשו גדול מאוד כי הוא סיבה לתקלה מרובה שאין לה תשלומין, כי הדברים ירדו לפעמים בחדרי בטן השומעים וכל יודע דעת יבין זה.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/426