ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/רנג
שלא לכתוב בבשרנו כתובת קעקע, שנאמר "וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם" (ויקרא יט, כח). והעניין הוא כמו שעושין היום ישמעאלים, שכותבים בבשרם כתב מחוקה ותקוע שאינו נמחק לעולם. ואין החיוב אלא בכתב חקוק ורשום בדיו או בכחול או בשאר צבעונין הרושמים. וכן אמרו במכות (דף כא.) קיעקע ולא כתב, כלומר שלא רשמו בצבע; כתב ולא קיעקע, כלומר שרשם בשרו בצבע אבל לא עשה שריטה בבשרו – אינו חייב, עד שיכתוב ויקעקע בדיו או בכחול ובכל דבר שהוא רושם.
משרשי המצוה מה שכתבנו בהקפת הראש ובהשחתת זקן, שהיא להרחקת כל ענייני עבודה זרה מגופנו ומבין עינינו. וגם זה מן השורש הזה בעצמו, שהיה מנהג הגויים שרושמים עצמן לעבודה זרה שלהם, כלומר שהוא עבד נמכר לה ומרשם לעבודתם.
מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (פי"ב מהל' עבודה זרה הי"א) שכל מקום שבגוף, בין מגולה בין מכוסה בבגדים, בכלל איסור זה. ויתר פרטיה בסוף מסכת מכות.
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות. והעובר על זה וכתב אפילו אות אחת בכל מקום שבגופו בעניין זה שאמרנו, שיהיה חקוק ורשום באחד ממיני הצבעים הרושמין, לוקה. ואם רשמו בו אחרים, אינו לוקה אלא אם כן סייע, מן הכלל הידוע: לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו.
קישורים[עריכה]
קיצור דרך: tryg/mcwa/253