ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/קנח
לבדוק בסימני חגבים, והם הסימנים שכתובים בתורה "אשר לו כרעים ממעל לרגליו וגו'" (ויקרא יא, כא), שנאמר (שם) את זה תאכלו מכל שרץ העוף.
וענין שרשה כמו בשאר המינים.
דיניה פרשו זכרונם לברכה (חולין סה.) ששמונה מיני חגב טהור הם. ואלו הן אחד שנקרא חגב, שני שנקרא [ז]רבנית והוא מין חגב, שלישי שנקרא חרגול, רביעי ערצוביא והוא מין חרגול, חמישי ארפה, ששי צפרת כרמים, והוא מין ארבה, שביעי סלעם, שמיני יוחנה ירושלמית והוא מין סלעם. מי שהוא בקי בודק בהן לפי בקיאותו ובשמותיהן ואוכל, והציד ישראל נאמן עליהם ובעוף. ומי שאינו בקי בהן, בודק בסימנים שנתנה התורה בהן. ושלשה סימנין הן, ואלו הן: ארבע כנפים שחופות רוב בארך ורוב הקף גופו, וארבע רגלים, ושתי כרעים לנתר בהן על הארץ. ויש אומרים שצריך לדעת שיהא שמו חגב. ויתר פרטיה מבוארים בפרק שלישי מחולין.
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות. ועובר עליה ואכל ולא בדק יפה, בטל עשה.
קישורים
[עריכה]קיצור דרך: tryg/mcwa/158