ספר החינוך (סדר דפוס ויניציה)/קטו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספר החינוך (סדר דפוס ויניציה) · קטו· >>

מצות מעשה העולה[עריכה]

לעשות העולה כמשפטה, שנאמר (ויקרא א ג) אם עולה קרבנו וגו' כמו שכתוב בפרשה.

משרשי המצוה, מה שכתבתי (מצוה צה) במצות הבית על ענין הקרבנות סדר ויקחו לי.

מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה במעשה העולה, שהיתה נעשית כן, שוחטין את הבהמה בעזרה, והשחיטה כשרה אפילו בזרים. ומקבלת הדם ואילך מצות כהונה, וזורק הכהן הדם ומפשיט אותה ומנתחה אברים שלמים, דכתיב לנתחיה, ופירשו זכרונם לברכה‏[1] ולא נתחיה לנתחים. וכשמנתח מסיר גיד הנשה מן הירך ומקטיר כל הנתחים על גבי המזבח. וצמר שבראשי הכבשים ושער שבזקן התישים, והעצמות והגידים והקרנים והטלפים בזמן שהם מחוברים מקטירים הכל, שנאמר (שם ט) והקטיר הכהן את הכל. פרשו -- לא יעלו, שנאמר (דברים יב כז) ועשית עלותיך הבשר והדם.

וסדר הניתוח כיצד היה, והדחת בני המעיים כיצד, ובכמה בני אדם מוליכין את האברים למזבח, שאמרו זכרונם לברכה‏[2] כי הכבש בששה, והשור בארבעה ועשרים בעולות צבור, ועולות‏[3] יחיד בפחות, וענין עולת העוף כיצד נעשית, ויתר פרטיה מבוארים בזבחים‏[4].

ונוהגת בזמן הבית בזכרי כהונה. וכהן שעבר ולא עשאה כסדר הזה -- ביטל עשה.

הערות[עריכה]

  1. ^ (חולין יא א)
  2. ^ (יומא כו ב)
  3. ^ (יומא שם במשנה)
  4. ^ (דף סד:)