ספר הזכרון על רש"י שמות יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק יט[עריכה]

"והעליתם את עצמותי מזה אתכם" לאחיו השביע כן וכו' - ראה הרב ז"ל שאם "השבע השביע" פירושה השביעם שישביעו לבניהם כמו שפירש למעלה וכמו שמוכרח בפשט הכתוב, לפי שיוסף חכם היה ויודע שלפי גזירת בין הבתרים אי אפשר שתהיה הפקידה אלא בימי בניהם מה טעם שיאמר "והעליתם את עצמותי מזה אתכם" היה לו לדבר בלשון נסתר ולומר והעליתם את עצמות יוסף מזה אתכם כלומר השביעו לבניכם ואמרו להם כשפקוד יפקוד אלהים אתכם תעלו את עצמות יוסף אתכם. לזה אמר אל תתמה שהכתוב תפש הלשון בעצמו שדבר לאחיו, והוא אומרו ז"ל 'לאחיו השביע כן' וכך שיעור הכתוב כי השביע יוסף את בני ישראל שישביעו לבניהם ויאמרו להם כשפקוד יפקוד אלהים אתכם תעשו מה שצונו יוסף שאמר לנו "והעליתם את עצמותי מזה אתכם". ומיתור "אִתְּכֶם" למדנו שאף עצמות השבטים העלו עמם.