ספרי על דברים כא יז
<< | ספרי על דברים • פרק כ"א • פסוק י"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃
כז.
כי את הבכור בן השנואה יכיר . (קדושין מח וש"נ) יכירנו לאחרים. (מלמד שנאמן אדם לומר, "זה בני בכור"). רבי יהודה אומר, כשם שנאמן אדם לומר "זה בני בכור", כך נאמן לומר "זה בני בן חלוצה" ו"בן גרושה הוא". וחכמים אומרים, אינו נאמן.
כח.
לתת לו פי שנים . (בבא בתרא כב) פי שנים (בששה) [כאחד]. או פי שנים בכל הנכסים? הרי אתה דן, הואיל ונוחל עם אחד ונוחל עם חמשה. מה מצינו כשנוחל עם אחד - פי שנים כאחד, אף כשנוחל עם חמשה - פי שנים כאחד.
או כלך לדרך זו. הואיל ונוחל עם אחד ונוחל עם חמשה. מה מצינו כשנוחל עם אחד, פי שנים בכל הנכסים; אף כשנוחל עם חמשה, פי שנים בכל הנכסים! תלמוד לומר והיה ביום הנחילו את בניו , ריבה נחלה לבנים.
אחר שלמדנו שריבה נחלה לבנים, הא אין עליך לדון כדין האחרון, אלא כדין הראשון. הואיל ונוחל עם אחד ונוחל עם חמשה, מה מצינו כשנוחל עם אחד, פי שנים כאחד; אף כשנוחל עם חמשה, פי שנים כאחד מהם. וכן הוא אומר (בראשית מה) ( ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך . ואומר) (דה"א ה) ובני ראובן וכו' הוא הבכור [ ובחללו יצועי אביו, נתנה בכורתו לבני יוסף .] ואומר (דה"א ה) כי יהודה גבר באחיו [ והבכורה ( נתנה ) ליוסף . ואומר (דה"א ה) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך ].
הואיל ומצאנו שהבכורה ליוסף, והבכורה לדורות. מה מצינו בבכורה ליוסף - פי שנים כאחד, אף בכורה האמורה לדורות - פי שנים כאחד מהם.
כט.
בכל אשר ימצא לו . (בכורות יב וש"נ) מלמד שאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק.
כי הוא ראשית אונו . ולא ראשית עונה (של אשה).
לו משפט הבכורה . מלמד שהבכורה יוצאה בדיינים.
ראו גם: התורה והמצוה על דברים כא יז - פירוש מלבי"ם על הספרי.
<< · ספרי על דברים · כא · יז · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-dm-21-17