ספרי על דברים יט יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ספרי על דבריםפרק י"ט • פסוק י"א | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"ט, י"א:

וְכִֽי־יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לוֹ֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶעָרִ֥ים הָאֵֽל׃



פג.

וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו . מכאן אמרו, עבר אדם על מצוה קלה, סופו לעבור על מצוה חמורה.

(ויקרא יט) ( ואהבת לרעך כמוך. אם עבר על מצוה קלה, סופו לעבור על מצוה חמורה.) עבר על ואהבת לרעך כמוך, סופו לעבור על (שם) לא תשנא ועל (שם) לא תקום ולא תטור . וסופו לעבור על (שם) וחי אחיך עמך , עד שבא לידי שפיכת דמים. לכך נאמר וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו .

פד.

[ונס אל אחת מן הערים האל .] (מכות ט) מכאן היה רבי יוסי ברבי יהודה אומר, ההורג את הנפש בין בשוגג בין במזיד, הכל מקדימין לערי מקלט. ובית דין שולחים ומביאים אותם משם.

מי שנתחייב מיתה - הרגוהו, שנאמ' ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם .

מי שלא נתחייב מיתה - פטרוהו, שנאמר והצילו העדה את הרוצח .

מי שנתחייב גלות - מחזירין אותו למקומו, שנאמר והשיבו אותו העדה .

רבי אומר, רוצח [מעצמו] גולה לעיר מקלט. כסבור שקלטן, כשם שקולט שוגג כך קולט מזיד. (זקני העיר שולחים ומביאים אותו משם, שנאמר ושלחו זקני עירו, ומת ).


ראו גם: התורה והמצוה על דברים יט יא - פירוש מלבי"ם על הספרי.




קיצור דרך: mdrjhlka-dm-19-11