ספרי על דברים יח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מז.

ראשית ( דגנך תירושך ויצהרך ). מלמד (תרומות פ"ב) שאין תורמים אותן אלא מן המובחר. (בכורות נד) מצינו בשני מינים שבאלו, אין תורמים מזה על זה; כך שני מינים [נ"א שבתבואה ושבירק], אין תורמים מזה על זה.

מח.

וראשית גז . (בתורה ה) ולא ראשית השטף.

( ראשית ) גז [ צאנך ]. פרט לטרפה.

מט.

ראשית גז . בין בארץ בין בחוץ לארץ.

צאנך . ולא של אחרים. מכאן אמרו, (חולין קלה) הלוקח גז צאנו של נכרי, פטור מראשית הגז. גז צאנו של חברו, אם שייר המוכר - חייב, ואם לאו - הלוקח חייב. (שנאמר).

נ.

תתן לו . שיהיה לו כדי מתנה. מכאן אמרו, (חולין קלה) כמה נותן לו? משקל ה' סלעים ביהודה, שהם עשרה בגליל. מלובן, כדי לעשות ממנו בגד קטן. (שנאמר תתן לו , שיהא בו כדי מתנה).

(חולין קלז) וכמה צאן יהא לו, ויהא חייב בראשית הגז? בית שמאי אומרים שתי רחלות, שנאמר (ישעיה ו) והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן .

ובית הלל אומרים חמש, שנאמר (שמואל א כה) וחמש צאן עשויות .

רבי עקיבא אומר, ראשית גז - שתים. צאנך - ארבע, תתן - הרי חמש.


ראו גם: התורה והמצוה על דברים יח ד - פירוש מלבי"ם על הספרי.

<< · ספרי על דברים · יח · ד · >>



קיצור דרך: mdrjhlka-dm-18-04