ספרי על דברים/דברים/פיסקא כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא כד - פיסקא הבאה


ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת - מלמד שהיו יושבים בתוך משכנותיהם, ואומרים דברים כמתלהמים ומתרגנים. כמתלהמים שנ' משלי כו דברי נרגן כמתלהמים. אבל סכין ירדה מן השמים ובקעה את כריסן, שנא' משלי כו והם ירדו חדרי בטן.

ד"א ותרגנו באהליכם, מלמד שהיו יושבים בתוך משכנותיהם ובוכים כמתלהמים, ונוטלים את בניהם ואומרים להם: אי לכם דווים, אי לכם סגופים! למחר יהיו הורגים מהם ושוברין מהם ומעמידים אותם בקלון:

בשנאת ה' אותנו - אפשר שהקב"ה שונא את ישראל? והרי כבר נאמר מלאכי א אהבתי אתכם אמר ה'! אלא הם שונאים את הקב"ה. משל הדיוט הוא: מה דבלבך על רחמך - מה דבלביה עלך:

לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו. כענין שנאמר יהושע ז וישמעו הכנענים וכל יושבי הארץ, ונסבו עלינו והכריתו את שמינו מן הארץ, ומה תעשה לשמך הגדול?