ספרי על במדבר לא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על במדברפרק ל"א • פסוק ט"ז | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ל"א, ט"ז:

הֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסׇר־מַ֥עַל בַּיהֹוָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּע֑וֹר וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖ה בַּעֲדַ֥ת יְהֹוָֽה׃


הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם - מה היה דבר בלעם? אמר להם: אפילו אתם מכניסים כל המונות שבעולם לא אתם יכולים להם! שמא מרובים אתם מן המצרים, שנאמר שמות יד ויקח שש מאות רכב בחור? אלא בואו, ואני נותן לכם עצה מה תעשו: אלהיהם של אלו שונא זמה. העמידו לכם נשיכם ובנותיכם בזמה, והם שטופים בזמה, ואלהיהם שולט בהם! שזה כלל: שכל זמן שישראל עושים רצונו - הוא נלחם להם, שנאמר שמות יד ה' ילחם לכם, ובזמן שאין עושים רצונו - כביכול הוא נלחם בם שנאמר ישעיה סג ויהפך להם לאויב, ולא עוד, אלא שעושה את הרחמן אכזרי, שנאמר איכה ב היה ה' כאויב בלע ישראל: