ספרי על במדבר יח כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל. למה נאמר? לפי שהוא אומר במדבר כו לאלה תחלק הארץ - הכל במשמע: כהנים לוים וישראלים וגרים ונשים ועבדים וטומטום ואנדרוגינוס במשמע. ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל - יצאו כהנים: ובתוך ישראל לא ינחלו נחלה - יצאו לוים. לשמות מטות אבותם ינחלו - יצאו גרים ועבדים. ואיש לפי פקודיו - יצאו טומטום ואנדרוגינוס:

ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל - בשעת חילוק הארץ. וחלק לא יהיה לך בתוכם - בביזה:

אני חלקך ונחלתך - על שולחני אתה אוכל ועל שולחני אתה שותה. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שנתן לבניו מתנות, ולבנו אחד לא נתן שום מתנה. אמר לו: בני אע"פ שלא נתתי לך מתנה - על שולחני אתה אוכל ועל שולחני אתה שותה. וכן הוא אומר ויקרא ו חלקם נתתי לך מאשי, דברים יח אשי ה' ונחלתו יאכלו:

אני חלקך ונחלתך - כ"ד מתנות כהונה נתנו להם לכהנים: י"ב במקדש וי"ב בגבולים. ומה אלו י"ב במקדש? חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור ועור העולה ומותר לוג שמן של מצורע ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות ותרומת תודה ותרומת חזה ושוק וזרוע ואיל נזיר. ומה אלו י"ב שבגבולים? תרומה ותרומת מעשר וחלה וביכורים וראשית הגז והמתנות בכור אדם ובכור בהמה טהורה ופטר חמור והחרמים ושדה אחוזה וגזל הגר. כל אלו כ"ד מתנות כהונה נתנו לכהנים, חוץ מדבר שיש לו זיקת תרומה.

שמחה גדולה היתה לו לאהרן ביום שנכרתה לו ברית במתנות. ר' ישמעאל אומר, משל הדיוט אומר: לטובתי נשברה רגל פרתי. לטובתו של אהרן בא קרח וערער על הכהונה כנגדו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיה לו בן בית, ונתן לו שדה אחת במתנה, ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכים כתיבה - כך פרשה זו נאמרה סמוך לקרח:

זכרון לבני ישראל. הא למדנו שהיה קרח מן הבלועים ומן השרופים.

ר' אלעזר הקפר אומר: מנין אתה אומר, שהראה הקב"ה ליעקב אבינו בית המקדש בנוי וקרבנות מוקרבים וכהנים משרתים, ושכינה מסתלקת? שנאמר: בראשית כח ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. אין חלום אלא שיש לו פתרון: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה - זה בית המקדש. וראשו מגיע השמימה - אלו הקרבנות קרבים שריחם עולה לשמים. והנה מלאכי אלהים - אלו כהנים המשרתים שעולים ויורדים בכבש. והנה ה' נצב עליו עמוס ט - ראיתי את ה' נצב על המזבח.

חביבים ישראל, כשהם מכנן - אין מכנן אלא בכהנים, שנאמר ישעיה סא ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו. וכשהוא מכנן - אין מכנן אלא במלאכי השרת, שנאמר מלאכי ב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, בזמן שהתורה יוצאה מפיו - הרי הוא כמלאכי השרת, ואם לאו - הרי הם כחיה וכבהמה שאינה מכרת את קונה.

חביבה תורה, כששאל דוד מלך ישראל לא שאל אלא תורה, שנאמר תהלים קיט טוב אתה ומטיב למדני חקיך. טובך עדיף עלי ועל כל באי העולם יעדיף טובך עלי, ולמדני חקיך. ואומר תהלים קיט סעדני ואושעה, שלא אהיה לומר תורה וסורח, שלא אהיה לומד ויצר הרע אינו מניח לי לשנות, או שמא אטמא את הטהור ואטהר את הטמא, ונמצאתי בוש לעולם הבא; או שמא ישאלוני מגויי הארץ וממשפחות הארץ ואיני יודע להשיבם, ונמצאתי בוש לעיניהם. וכן הוא אומר תהלים קיט ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש, ואומר תהלים קיט זמירות היו לי חקיך בבית מגורי. שומע אני בשלום? - ת"ל במערות ובמצדות תהלים נז בברחו מפני שאול במערה. וכן הוא אומר תהלים קיט ונפשי בכפי תמיד. אבל משלמד דוד תורה ונתרגל, מהו אומר? תהלים קיט טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. שזהב וכסף מוציאים את האדם מן העולם הזה ומן העולם הבא, אבל תורה מביאה את האדם לחיי העולם הבא. וכן הוא אומר תהלים קלט ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם. שמואל ב ז זאת תורת האדם.

נמצאת אומר: שלושה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה - זכה אהרן ונטלו. כתר מלכות - זכה דוד ונטלו. הרי כתר תורה מונח, כדי שלא יתן פתחון פה לבאי העולם לומר "אלו היה כתר מלכות וכתר כהונה מונחים - הייתי זוכה בהן ונוטלן", הרי כתר תורה מונח לכל באי העולם, שכל שזוכה בו - מעלה אני עליו כאלו שלשתם מונחים וזוכה בכולם; וכל מי שאין זוכה בו - מעלה אני עליו כאלו שלשתם מונחים ולא זכה באחת מהם.

וא"ת: מי גדול משניהם? - היה ר' שמעון בן אלעזר אומר: גדול הממליך או המלך? - הממליך. העושה שרים או העושה שררה? - הוי אומר העושה שררה. כל עצמו של שני כתרים, אין באים אלא מכחה של תורה! וכן הוא אומר משלי ח "בי מלכים ימלכו ובי שרים ישורו".

גדולה ברית שנכרתה לו לאהרן מברית שנכרתה לדוד: אהרן זכה לבנים - צדיקים ורשעים. ודוד זכה לצדיקים, ולא לרשעים, וכן הוא אומר "אם ישמרו בניך את בריתי" וגו' ואומר קהלת יב "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם":

<< · ספרי על במדבר · יח · כ · >>