ספרי על במדבר ז פז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על במדברפרק ז' • פסוק פ"ז | >>
א • ב • ג • ו • ט • י • יב • יג • יד • יז • יח • פד • פה • פו • פז • פח • פט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ז', פ"ז:

כׇּל־הַבָּקָ֨ר לָעֹלָ֜ה שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר פָּרִ֗ים אֵילִ֤ם שְׁנֵים־עָשָׂר֙ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר וּמִנְחָתָ֑ם וּשְׂעִירֵ֥י עִזִּ֛ים שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר לְחַטָּֽאת׃


כל הבקר לעולה שנים עשר פרים. למה נאמר לפי שהוא אומר פר אחד בן בקר מלמד שכולם כשרו לעולה. או כבש נתפרש בו כשר לעולה וכולם לא כשרו לעולה ת"ל פר אחד מגיד שכולם כשרו למעלה מעלים על כל אחד ואחד שהקריב שני עשר פרים אילים שנים עשר. הם הם שהתנדבו ולא אירע בהם פסול: זאת חנכת המזבח אחרי המשח אותו. לענין שאמרנו:



ראו גם: התורה והמצוה על במדבר ז פט - פירוש מלבי"ם על הספרי.




קיצור דרך: mdrjhlka-bm-07-87