ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרק יח

[א] ומה תלמוד לומר שלמים מבן הבקר ומה תלמוד לומר שלמים מבן הצאן? לפי שיש בבן הבקר מה שאין בבן הצאן, ובבן הצאן מה שאין בבן הבקר:

הא לפי שיש בבן הבקר מה שאין בבן הצאן ובבן הצאן מה שאין בבן הבקר צריך לומר שלמים מבן הבקר וצריך לומר שלמים מבן הצאן.

[ב] "זכר או נקבה"-- זכר ודאי ונקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס.

הלא דין הוא! ומה אם עולה --שכשרה לבא מן העוף-- לא כשרה לבא טומטום ואנדרוגינוס, שלמים --שלא כשרו לבא מן העוף-- אינו דין שלא יכשרו לבא טומטום ואנדרוגינוס?!
לא! אם אמרת בעולה -- שלא כשרה לבא נקבות כזכרים! תאמר בשלמים שכשרו לבא נקבות כזכרים?!
חטאת תוכיח! שכשרה לבא נקבות כזכרים ולא כשרה לבא טומטום ואנדרוגינוס!
[ג] לא! אם אמרת בחטאת -- שלא כשרה לבא כל מין זכרים וכל מין נקבות, תאמר בשלמים שכשרו לבא כל מין זכרים וכל מין נקבות?!
המעשר יוכיח! שכשר לבא כל מין זכרים וכל מין נקבות ולא כשר לבא טומטום ואנדרוגינוס!
לא! אם אמרת במעשר -- שהוא אחד מעשרה, תאמר בשלמים שהן אחד מאחד?! והואיל והן אחד מאחד-- יכשרו לבא טומטום ואנדרוגינוס!
תלמוד לומר "זכר או נקבה"-- הזכר ודאי והנקבה ודאית, לא טומטום ואנדרוגינוס.

[ד] 'כשב'-- למה נאמר כשב? לרבות את הפסח לאליה.

וכשהוא אומר "אם כשב"-- לרבות פסח-שעבר-זמנו ושלמים-הבאים-מחמת-הפסח לכל מצות שלמים: שיטענו סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק.

שיכול, הואיל ומה אם אביו אינו טעון סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק, הבאים מכחו אינו דין שלא יטענו סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק?!
וכשהוא אומר "אם כשב"-- לרבות פסח שעבר זמנו ושלמים הבאים מחמת הפסח לכל מצות שלמים, שיטענו סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק.

אבל אינן נאכלים אלא ליום ולילה כתחלת הקדשן. בן עזאי אומר אינן נאכלים אלא בלילה ואינן נאכלים אלא צלי.

[ה] "הוא"-- היחיד מביא שלמים נדבה ואין הצבור מביא שלמים נדבה.

אם תאמר, כבר מעטתים מבן הבקר!?
שיכול לא יביא צבור מבן הבקר שלמים נדבה -- שכן אינו מביא כיוצא בהם חובה, אבל יביא צבור מבן הצאן שלמים נדבה שכן הוא מביא כיוצא בהן חובה...
תלמוד לומר "הוא"-- היחיד מביא שלמים נדבה ואין הצבור מביא שלמים נדבה.