ספרא (מלבי"ם)/פרשת בהר/פרק ט

פרק ט

[א] "ואם לא יגאל באלה"-- ר' יוסי הגלילי אומר, ב"אלה" לשחרור ובשאר כל אדם לשעבוד. רבי עקיבא אומר, ב"אלה" לשעבוד ובשאר כל אדם לשחרור.

[ב] ר' שמעון אומר מנין שגזל העכו"ם גזל? תלמוד לומר "אחרי נמכר..". יכול מושכו ויצא? תלמוד לומר "גאולה תהיה לו". יכול יגלום עליו? תלמוד לומר "וחשב עם קונהו"-- ידקדק עמו.

[ג] או אינו מדבר אלא בעכו"ם שאינו תחת ידך? וכי מה אתה יכול לעשות לו... כשהוא אומר "ויצא בשנת היובל הוא ובניו"-- הא בעכו"ם שתחת יד ישראל הכתוב מדבר. אם כן דברה תורה בעכו"ם שתחת ידך, על אחת כמה וכמה בעכו"ם שאינו תחת ידך! אם כך החמירה תורה על גזילו של עכו"ם, על אחת כמה וכמה על גזילו של ישראל!

[ד] "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים"-- על תנאי שלא ישתעבדו בהם.

"אני ה' אלקיכם" מה תלמוד לומר? מלמד שכל המשתעבד בהם למטה מעלין עליו כאילו משתעבד למעלה.

[ה] "לא תעשו לכם אלילים"-- זה אחד מן השמות המגונים שנתגנה בהם עכו"ם לשם מעשיה.

"ופסל ומצבה": מה פסל אם עשיתו-- פסלתו, אף מצבה-- אם עשיתה פסלתה. מה מצבה ב'בל תקימו', אף פסל ב'בל תקימו'.

"לא תקימו"-- אלו המרקוליס שעל גבי הדרכים. רבן שמעון בן גמליאל אומר אלו החמנים שבראשי הגגות.

"ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה"-- בארצכם אי אתם משתחוים על האבנים אבל אתם משתחוים על האבנים שבמקדש.

[ו] "כי אני ה' אלקיכם את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו"-- כנגד זה הנמכר לעכו"ם הכתוב מדבר; שלא יאמר "הואיל ורבי עובדי עכו"ם, אף אני אעבוד עכו"ם; הואיל ורבי מגלה עריות, אף אני אגלה עריות; הואיל ורבי מחלל שבתות, אף אני אחלל שבתות". תלמוד לומר "לא תעשו לכם אלילים..את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו"-- הזהיר כן הכתוב על כל המצות. "אני ה' "-- אני נאמן לשלם שכר.