ספרא (מלבי"ם)/פרשת תזריע נגעים/פרק ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק ו

[א] "או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן"-- הרי זה בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו וחזרו ונתכסו שיהיו טהורים. יכול פעם אחת. ומנין אפילו מאה פעמים --נתכסו טהור, נתגלו טמא? ת"ל ישוב או כי ישוב

[ב] "ונהפך ללבן"-- אפילו למראה בהק, שהייתי אומר הואיל והוא סימן טומאה בתחלה, תהא סימן טומאה בסוף ת"ל "ונהפך ללבן" --למראה בהק

[ג] "וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר את הנגע טהור הוא"-- מה ת״ל? שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו וחזרו ונתכסו שיהיו טהורים אלא אחר חזרת פריחת-החלט-מחיה בתחלה. מנין אחר חזרת פריחת-החלט-מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, אחר הפטור? אחר חזרת פריחת-החלט-שער-לבן בתחלה, בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור? אחר חזרת החלט הפשיון בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, אחר חזרת פריחת הסגר? ת״ל "וראהו.. והנה נהפך.. טהור הוא" לרבות את כולם

[ד] יכול הבא בכולו לבן בתחלה יהא טהור? ת״ל "הוא"-- הוא טהור ואין הבא בכולו לבן בתחלה טהור אלא טמא

[ה] "שחין"-- יכול מורד? ת"ל "ונרפא". אי "ונרפא" יכול עד שתעשה צלקת? ת"ל "שחין". הא כיצד? נרפא ולא נרפא. וכן הוא אומר למטה "צרבת השחין הוא"-- עד שתקרום כקליפת השום

[ו] אין לי אלא שחין שעלה מאליו. מנין לקה בעץ באבן ובגפת ובחמי טבריה ובכל דבר שאינו בא מחמת האש הוא שחין? ת״ל שחין שחין ריבה

אין לי אלא שחין שלאחר הדיבור, שלפני הדיבור מנין? בעכו"ם משנתגייר, עד שלא שנתגייר מנין? בקטן משנולד, עד שלא נולד מנין? ת"ל שחין שחין ריבה

אין לי אלא שחין שיש לו היכן שיפשה, שחין שאין לו להיכן שיפשה מנין? ת״ל "כי יהיה בו בעורו"-- אפילו בכולו. אין לי אלא בזמן שמקצת שחין ומקצת בהרת, [מקצת שחין וכולו בהרת], מקצת בהרת וכולו שחין. כולו שחין וכולו בהרת מנין? ת״ל "כי יהיה בו בעורו" אפי׳ בכולו:

[ז] שאלו את ר' אליעזר מי שעלה לתוך ידו בהרת כסלע ומקומה צרבת השחין מהו? אמר להם יסגיר. אמרו לו למה? לגדל שער לבן אינה ראויה, לפשיון אינה פושה, ולמחיה אינה מטמאה. אמר להם שמא תכנוס ותפשה. אמרו לו והרי מקומה כגריס! אמר להם כך שמעתי "יסגיר". א״ל ר' יהושע בן בתירה אלמדנו? אמר לו אם לקיים דברי חכמים, הין. א״ל שמא יולד שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו. אמר לו חכם אתה שקיימת את דברי חכמים