ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרק כ

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק כ

[א] "מִקָּדְשֵׁי יהוה"-- המיוחדים לה', יצאו קדשים קלים שאינם לשם.

אין לי אלא פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שכולם להשם; מנין לרבות עולה שעורה מתנה לכהן, קדשי קדשים - בשרם ואימוריהם לפני זריקת דמים ואימוריהם לאחר זריקת דמים, ואימורי קדשים קלים לאחר זריקת דמים?    תלמוד לומר 'קדשי יהוה'-- ריבה.

[ב] מנין לרבות את החלב למעילה?  תלמוד לומר 'קדשי יהוה'-- ריבה.   יכול שאני מרבה את הדם? תלמוד לומר "מִקָּדְשֵׁי יהוה"-- מיעט.

מה ראית לרבות את החלב ולהוציא את הדם?    אחר שריבה הכתוב, מיעט. מרבה אני את החלב ששוה לבשר בפגול ובנותר ובטמא, ומוציא אני את הדם שלא שוה לבשר בפיגול ובנותר ובטמא.

[ג] מנין לרבות קדשי בדק הבית למעילה?    תלמוד לומר 'קדשי יהוה'-- ריבה.

• אין לי אלא בזמן שהקדיש למזבח דברים הראוים למזבח, לבדק הבית דברים הראוים לבדק הבית. הקדיש לבדק הבית דברים הראוים למזבח, הקדיש למזבח דברים הראוים לבדק הבית, הקדיש לזה ולזה דברים שאין ראוים לזה ולזה (כגון ציר וחומץ דגים וחגבים) מנין?    תלמוד לומר 'קדשי יהוה'-- ריבה.

[ד] הקדיש תרנוגלת למזבח -- מועלים בה ובביצתה.
חמורתא למזבח -- מועלים בה ובחלבה.
תורים לבדק הבית -- מועלים בהם ובביציהם.
בור מלא מים, אשפה מלאה זבל, שובך מלא יונים, אילן מלא פירות, שדה מלאה זרעים -- מועלים בהן ובמה שבתוכם.
ומנין שמועלין במה שבתוכם?   תלמוד לומר 'קדשי יהוה'-- ריבה.

[ה] יכול אפילו הקדיש תורים למזבח יהיו מועלים בביציהן? הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים, אשפה ואחר כך נתמלא זבל, שובך ואחר כך נתמלא יונים, אילן ואחר כך נשא פירות, שדה ואחר כך נתמלאה עשבים - יכול יהיו מועלים בהן ובמה שבתוכן?    תלמוד לומר "מִקָּדְשֵׁי יהוה"-- מיעט.

ר' יוסי אומר המקדיש את השדה ואת האילן -- מועלין בהן ובגדוליהן מפני שהם גידולי הקדש.

[ו] "והביא" אף לאחר יום הכפורים.    "איל"-- קשה בן שתי שנים.

'צאן'-- לרבות כל צאן משמע, אף חרש אף שוטה אף הננס.    "מן הצאן"-- ולא הפלגס.

"בערכך כסף" -- יכול דינרים? תלמוד לומר "שקלים". יכול שקלי נחשת? תלמוד לומר "כסף". יכול בבליות מדיות קפטקיות? תלמוד לומר "בשקל הקדש"-- סלעים של קדש, סלעים של צורים.

"לאשם"-- שהוא מפריש מעות לשם אשם.

[ז] "וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם"-- לאותו הקדש.

מנין לרבות פחות משוה פרוטה? שיכול שאין חייבים עליו משום מעילה - לא יהיו חייבים עליו בתשלומין...    תלמוד לומר " מִן הַקֹּדֶשׁ"-- לרבות פחות משוה פרוטה.

מנין שמשלם חומש ואשם^[1] על התשלומין האלו?    תלמוד לומר "הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם".

[ח] 'וחמישיתו יוסף עליו'-- שיהיה הוא וחומשו חמשה.

"וְנָתַן אֹתוֹ"-- פרט לחמש חטאות מתות.

"וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן" מה תלמוד לומר? שיכול, הואיל ומעילה בא על ידי כהן - לא יהא הכהן מועל...    תלמוד לומר "וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן"-- מלמד שהכהן מועל.

[ט] "והכהן יכפר עליו [באיל האשם]" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר הביא מעילתו ולא הביא אשמו - לא יצא?    תלמוד לומר "באיל האשם".

הביא אשמו [עד] שלא הביא מעילתו (לא יצא)^[2]?...    תלמוד לומר "לאשם".

יכול כשם שאיל אשם מעכב כך יהא חומש מעכב?    תלמוד לומר "באיל האשם ונסלח לו"-- איל האשם מעכב ואין החומש מעכב.

"ונסלח"-- מלמד שאין משיירין לו ליום הכפורים.    יכול אף על פי שישב ולא הביא?  תלמוד לומר "לו".

1. נראה ע"פ ירושלמי פסחים פ"ב מ"ג דיש לגרוס כאן מנין שאינו משלם חומש וכולי - מלבי"ם
2. עיין בטקסט של הספרא בהתורה והמצוה ועיין גם בפירוש המלבי"ם שם. ולא ברור לי אם המלבי"ם גורס מילים אלו של "לא יצא" - ויקיעורך