ספרא על ויקרא ח יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרא על ויקראפרק ח' • פסוק י"ד | >>
ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ח', י"ד:

וַיַּגֵּ֕שׁ אֵ֖ת פַּ֣ר הַֽחַטָּ֑את וַיִּסְמֹ֨ךְ אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־רֹ֖אשׁ פַּ֥ר הַֽחַטָּֽאת׃






[יב] "ויגש את פר החטאת" -- מתחלה לא נקרא 'פר החטאת' שנאמר (שמות כט, א) "וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר וְאֵילִם" -- כשהוא פורט את מעשיו היה נקרא 'פר החטאת'.

"ואת הפר ואת ערו ואת בשרו שרף באש מחוץ למחנה" -- אין אנו יודעים אם חטאת אהרן ובניו היה או חטאת הצבור היה... כשהוא אומר "קח את אהרן ואת בניו אתו"-- הוי אומר חטאת אהרן ובניו ולא חטאת הצבור היה.


[יג] "ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת" -- וכי אהרן ובניו סומכים על כל הקרבנות?! אלא מפני שהם קרבנותיהם סמכו עליו.

מקיש קרבנות צבור לקרבנותיהם. מה קרבנותיהם טעונים סמיכה - אף קרבנות צבור טעונים סמיכה. מה הוא סומך על קרבנותיו - אף הוא סומך על קרבנות צבור.
אבל יחיד -- כל אחד ואחד סומך על קרבנו שנאמר (ויקרא ג, ב) "וסמך ידו על ראש קרבנו".