ספורנו על שמות יח א
<< | ספורנו על שמות • פרק י"ח • פסוק א' |
• א •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
"וישמע יתרו." הנה השמיעה תאמר על הדבר הבלתי הוה בזמן המספר. כי אמנם על הדבר ההוה אז תפל ראיה, לרחוק ולקרוב, כענין (בראשית מב, א) וירא יעקב כי יש שבר במצרים, (במדבר כב, ב) וירא בלק, (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ. ובהיות שיציאת ישראל ממצרים היתה אז דבר הוה, לפיכך אמרו זכרונם לברכה מה שמועה שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, מפני ששתי אלה כבר עברו אז. אמנם כשנפרש כי הוציא שהוא כמו כאשר הוציא, יאמר ששמע כל אשר עשה האל יתברך כאשר הוציא את ישראל ממצרים, והם המכות הגדולות והאותות והמופתים וכו'. ולכן נשאו לבו ללכת בעצמו אל המדבר, ולא שלח על ידי שליח למשה את אשתו ואת בניו, כי חפץ לדרש אלהים, כענין מלך בבל אשר שלח לראות את המופת אשר היה בארץ.