סמ"ק/רפז
רמב"ם הלכות אסורי ביאה פרק ו' סמ"ג לאוין סי' קי"א טור י"ד סימן קפד:
לפרוש מאשתו סמוך לוסתה כדכתיב (ויקר' יו) והזרתם את בני ישראל מטומאתם כדי עונה וכמה עונה זהו אותו יום או אותה לילה בלבד. וכן אמרו חכמים שיש לפרוש בסוף מ' לזכר ופ' לנקבה (הג' א) ליל מ"א וליל פ"א. והא דאמרינן חייב אדם לפקוד אשתו בשעה שיוצא לדרך ואפי' סמוך לוסתה רוצה לומר דברי שלום ולא חיישינן שמא יבא עליה אבל ביאה ודאי אסורה: כי איך נצוה מפני דרך הרשות לעשות שום איסור אפילו מדרבנן. ואמרינן כל הפורש מאשתו סמוך לוסתה הוויין ליה בנים הראוים להוראה דכתיב ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור וסמיך ליה ולהורות. וכל מי שאינו פורש אפילו יש לו בנים כבני אהרן מתים: שנאמר והזרתם את בני ישראל וסמיך ליה אחרי מות שני בני אהרן ואשה שאין לה וסת צריך ליזהר ממנה מאד:
מפרשים
[עריכה]הגהות רבינו פרץ
[עריכה]הגהות חדשות
[עריכה]רפז
[עריכה]ליל מ"א וליל פ"א דמתוך שהורגלו לשמש על דם טוהר שמא יבוא לשמש ג"כ בלילות האלו ואז הוא דם טמא