סמ"ק/רפה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · סמ"ק · רפה · >>


רמב"ם הלכות מלכים פ"ז: סמ"ג עשין סי' קכא: טור א"ע סה

לשמח את אשתו כדכתיב (דברים כ"ב) ושמח את אשתו אשר לקח: ויש בעשה זו לאו: שנאמר ועונתה לא יגרע: והנה כמה גדולה המצוה הזאת שהרי פטרתו תורה מליצא בצבא: ואפי' אשתו מעובר' מצוה לשמחה אם סבור הוא שהיא מתאוה: ויש בו בריאו' לעשות ויעשה כל אדם עצמו כתלמיד חכם לשמש מערב שבת לערב שבת ובליל טבילה: ויכולים התלמידים ללכת ללמוד ל' יום בלי רשות: ושמעתי שתקן רבינו תם (ר"פ א) י"ח חדש: ובעונת החמרים: והספנים: לא הארכתי כי אין זה מצוי בינינו: והמדיר את אשתו מתשמיש המטה יותר משבוע אחת יוציא ויתן כתובה: ובשעת תשמיש לא יחשוב על אשה אחרת ואפי' שתיהן נשיו ולא ישמש את אשתו אם היא במריבה עמו עד שיפייסנה וכן לא יחשוב בלבו לגרשה וכן אל ישמש בשעת שכרות כי כל אלו הבנים הם כמו ממזרים: גם אל ישמש ביום אם לא בבית אפל ותלמיד חכם מאפיל בטליתו: ולא ישמש לאור הנר: ואפילו מאפיל בטליתו (ר"פ ב) ולא ישמש בבואו מבית הכסא עד שישהא שיעור חצי מיל: ולא יקיז דם וישמש: ואסור לשמש מטתו בפני כל חי: ואפי' בפני עבדים ושפחות: ולא ידבר בשעת תשמיש ולא יסתכל באותו מקום ולא ינשק באותו מקום: ולא ישמש שלא כדרכה. וכל זה למדת חסידות פן יבואו הבנים לידי מום: אבל לא לשורת הדין:

מפרשים[עריכה]

הגהות רבינו פרץ[עריכה]

מיהו י"א שלא בא רבינו תם כי אם להחמיר שלא להוסיף יותר מי"ח חודש עכ"ל:

לפי זה צריך לכבות את הנר או להאפיל כל כך שלא תראה שום אורה מחמת הנר:

הגהות חדשות[עריכה]

הגהות חדשות על סמ"ק/רפה