לדלג לתוכן

סמ"ק/רלד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · סמ"ק · רלד · >>


רמב"ם הלכות עדות פ"יג. סמג לאוין סימן רטו טור ח"מ סימן לג.

שלא להעיד קרוב שנאמר (דברים כ"ד, ט"ז) לא יומתו אבות על בנים וגו': ואפילו קרוב לערב פסול לעדות. וקרובי הדיין לפי הירושלמי ולפי ענין ההלכה האחין זה לזה קרוים ראשונים. ובניהם שניים: ובני בניהם קרויים שלישיים. אמרינן בפרק יש נוחלין מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא ולית הלכת' כוותיה. ופסק בס' המצות באבא דאבא דאבא כשר לדברי הכל (ר"פ א). ופסק ר"תדשלישי בראשון פסול. וכדרך שאתה מונה בזכרים יש לנו למנות בנקבות וכל אשה שאת' פסול לה אתה פסול בבעלה כל איש שאת' פסול לו אתה פסול לאשתו חוץ משלישי בראשון והיכא דאיכא תרי בעל כאשתו יש פסול ויש כשר. כיצד ב' שלקחו ב' אחיות או אשה ובתה פסולין. זה לקח אשה וזה בת אחות'. וכן הנשואי' בנות שתי אחיות או בנות שני אחים כשרי' (ר"פ ב). ואבי חתן ואבי כלה כשרים זה לזה וכן אחי האח ואין אדם מעיד לאשתו ארוס' אבל לקרובי' כשר עד שישאנה וכל הקרוב באותה שעה ונתרחק כשר. והאוהב. והשונא כשרים לעדות והפסולים פסולים בין לזכות בין לחובה. ואם היה יודע בעדות קודם שנעשה חתנו ואחר כך נעשה חתנו פסול. ואם הוא חתום בשטר הוא אינו מעיד על כתב ידו אבל אחרים מעידין עליו וכן בגזלן אבל קטנים ונעשו גדולים אין מעידין חוץ מדברים אלו. על כתב ידו של אביו. ושל אחיו ושל רבו. ועל פלונית שיצאה בהינומה וראשה פרוע ועד כאן היינו מהלכין בשבת. ושאכלנו בקצצה של פלונית (ר"פ ג). אבל אם היה עכו"ם ונתגייר עבד ונשתחר' אין נאמנין. וכל עדות שנרא' שמעדות זה יש שום הנאה למעיד פסול שאין לך קרוב יותר מזה:

מפרשים

[עריכה]

הגהות רבינו פרץ

[עריכה]

ומורי הר' יצחק לא קבל כן אלא ודאי פסול משום דקשיא ליה אמאי לא תנא במתניתין הא' ובנו ומתרץ דלמאן דמכשר באבא דאבא לא מצי למתני ולמאן דפסיל לא בעי למתני דהני דתני במתניתין יש להם הפס' ואב ובנו אין להם הפסק עד כאן בהג"ה

דתרי בטל כאשתו לא אמרינן כי אם מראשון לראשון. ואשה ובתה נמי חשיב ראשון בראשון עד כאן הגה"ה

וגם בכל אלו צריך שיצטרף (הג' א) אחד מן השוק עמהם שהיה גדול באותו שעה שיכיר החתימה. וצ"ע.

הגהות חדשות

[עריכה]

רלד

[עריכה]

אחד מן השוק. זה לא קאי רק על זה כתב ידו של אביו וכו' דאילו על תחום שבת הא סגי בעד אחד ואפי' עבד ואפי' שפחה נאמנים וכן סגי בקטן אם מעיד כשהגדיל ולא בעודו קטן וכמו דתנן בסוף פ"ב דכתובות וגם באכלנו בקצצה של פלונית עיין בהר"ן סוף פ"ב דכתובות וברמב"ם פי"ד מהלכות עדות ובהמפרשים שם דלא בעינן בזה שיהי' עוד גדול עמו ועיין בטור ח"מ ובב"י שם סימן ל"ה ועיין בהרמב"ם ז"ל פי"ז מהלכות אישות ובהמ"מ שם ובשו"ת הריב"ש סימן קפ"ג דגבי שיצאה בהינומא צריך שיעיד עד אחד עמו: