סמ"ק/קפה

<< · סמ"ק · קפה · >>

רמב"ם הלכות יבום וחליצה פ"א ופ"ד סמג עשין סימן כב טור א"ה סימן קסט.

לחלוץ ליבמה דכתיב (דברים כ"ה, ט') וחלצה נעלו מעל רגלו ויבררו שלש' דיינים ויוסיפו עוד שנים לפרסם הדבר וצריך שלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם ולא ליבמה ויאמרו נלך למקום פלוני דכתיב השערה וילכו וישבו שם היבם והיבמה יעמדו לכתחלה כעין בעלי דינין אבל בדיעבד אם ישבו כשרה וישאלו אם יש ג' חדשים ממית' בעלה וידעו אם זה אחיו של מת מאביו ואם היה בעולמו ואם זאת אשתו של מת ואפילו קרוב ואפילו אשה נאמנים וצריך שלא יהא אחד מן הדייני' גר אע"פ שבדיני ממונו' ^{(הג' א)} אם הית' אמו מישראל כשר: ויחקרו אם זה היבם מי"ג שנה ויו' א': ואם היבמה מי"ב שנה ויום אחד: ואם הוחזקו בשכנים ואפי' מפי נשים סגי כדאמרינן בכתובות הוחזקה נדה בשכנותי' בעלה לוקה עליה משום נדה אלמא על יד חזקה דשכנות נשים מחזקי' לה בודאי: ויחקרו אם יש להם סימני' כגון שערות שבערוה או הסימני' של מעלה: ^{(הג' ב)} באיש שערו' בכל מקום חוץ מן הזקן:באשה הדדין שוכבין או מוטין. והבדיקה של הנער' יכולה להיו' ע"פ נשים כיון שהוחזקה גדולה בשנים: ואם אין סימנים לאיש עד עשרים שנה ונולדו בו סימני סריס אינו חולץ ואינו מייבם: ואם לא נולדו בו סימני סריס ממתינין לו עד רוב שנותיו וכן האשה אם לא הביאה ב' שערות והיא בת עשרים שנה ונולדו בה סימני איילונית דינה כזכר ואחר כך ישאלו אם אכלה היבמ' היום כי שמא תרוק האשה מחמת אכילה: ובעינן וירקה מעצמה לכך בעינן שתחלוץ קודם אכילה: וצריך שלא תרוק דם לבד אבל אם רוק ודם מעורבין יחד אין לחוש ואחר כך יאמרו בית דין ליבם את' חפץ לחלוץ או ליבם ונותני' לו עצה הוגנת ואם ירצה לחלוץ מביאין לו מנעל עור קשה של בהמה טהורה כגון פרה או עור כבש עב: ^{(ר"פ א)} וגם יהיה תפור מעור ומבחוץ: וצריך שיהיה לו רצועות מחוברות. והרצועות יהיו לבנות כי כן הי' בימיהם: ^{(ר"פ ב)} וגם קשרים שקורין נוי"ות ולולאות להכניס בהם הקשר ^{(ר"פ ג)}: וצריך לכתחלה שיהא המנעל שלו ושל ימין וצריך ליתנו ברגל של ימין אבל בשמאל פסול ואפילו איטר וצריך ליתנו ברגלו יחף ולא על בתי שוקים דכתי' מעל ולא מעל דמעל: ומהאי טעמא נמי צריך שלא יהא ארוך עד למעלה מן הארכובה וצריך לקשור את הרצועות ויכניס הקשרים בלולאות למהוי חליצה אלימתא: ותאמר האשה בלשון הקדש מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי ולא תפסיק בלא אבה שלא ישמע אבה יבמי וכן לא יפסו' היבם בלא חפצתי לקחתה ואח"כ יאמ' האיש לא חפצתי לקחת' ויעמו' אצל הכותל או אצל עמוד שידחוק רגליו בארץ: ואחר כך מתיר האשה קשר הרצועה וקשרים מן הלולאות הכל בידה הימנית: ולא תהא שמאל מסייעתה כדאיתא בירושלמי: והיכא שאין לה יד חולצת בשיניה: ותהא שומטת המנעל מן העקב ותחלוץ כל המנעל: והכל מעומד או מוט' ^{(הג' ג)} אבל יושבת לא: ואחר כך רוקקת האשה רוק גדול הנראה לחמשה דיינין משעה שיוצא מפיה עד שיבא הרוק לפני היבם: ואם היא ארוכה והאיש גוץ וקלטתו הרוח קודם שיגיע כנגד פניו של איש צריכה לרוק פעם אחרת ואחר כך קוראה בל' הקודש ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה בית אחיו ונק' שמו בישראל בית חלוץ הנעל והעומדים אומרים שלשה פעמים חלוץ הנעל וצריך שיתכוונו שניהם להתיר אך מותר להטעותו ולומר לו ע"מ שתתן לך מאתי' ולא תתן: והיכ' שאין אנו יכולין להטעותו אומרים לו אם לא תשמע לחלוץ נשים חרם בינינו להבדל ממך עד שתחלוץ אך היבמה צריכה ללכת אחר היבם להתירה: ואם יש לו אשה אחרת מנדין אותו בהדיא עד שיחלוץ וכן אם אינו רוצה לא לחלוץ ולא ליבם: וכן אם הוא מאותן שכופין אותן להוציא ואם היתה היבמה איסור מצוה או איסור קדושה חולצת ולא מתיבמת ואיסור ערוה פטורה לגמרי:

זה סדר דיני חליצה ומנעל מן הרב בעל הספר אבל זה סידור מרנא ורבנא הרב רבי פרץ שיחיה:

מנעל צריך שיהא של עור ושלבהמה טהורה ומעור קשה מפרה או מתיש דומה לסנדל שלהם שהיה מעור שלוק. וכולו תפור מעור ותפור מבחוץ ולא מבפנים כדאמרינן בפרק במה אשה. וכיון שתפרו מבפני' הוה ליה מנעל ורצועות תפורות במנעל מעור בהמה טהורה הכל הרצועה והתפירה עצמה. ומחוברות באזנים כדאמרינן אף על גב דאית ביה חומרתא קטרי' ביה מיתנא אלמא מיתנא דהייני הרצועו' במקום החומרתא שהם הקרסים נוייא"לש בלע"ז וקרסים ולולאות הכל מבהמה טהורה. וטוב שלא יהו הלולאות מן האזן עצמה. כ"א רצועה קטנה מחוברת בראש האזנים וצריך שיהיה המנעל של ימין לכתחילה. וברגל של ימין גם בדיעבד וברגלו יחף: וצריך שיהיו אזניו קצרות שלא יגעו זו לזו כדי שיהיו הקרסים והלולאות שבהם תחובים על שוקו ממש. ולא על האזנים משום מעל דמעל. מכאן נראה דאין הלולאות מהאזנים עצמן. וכל שכן דבעינן שיהיו האזנים על שוקו ולא על סנדל דאז הוא ממש מעל דמעל. וכשקושר צריך שני קשרים זה על גב זה. ושיהיה לו עקב בולט קצת. ושפה תפורה ^{(הג' ד)} ושנצי המנעל שחורות וכן הקרסים והלולאות אבל הרצועו' לבנות ולא יהיה שום לשון תחת הקרסים בין האזנים דאם כן הוי מעל דמעל וג' קרסים או שנים לכל הפחות ויתפרנו תפירות תכופות מעור וכשיבא לקשור הרצועות שהאחד באזן מכאן והשניה באזן מכאן יכרכם סביב האזנים ויקשרם על השוק ממש מבחוץ ולא על האזנים.

עד כאן דין מנעל. הא לך דין חליצה.

יבררו ג' דיינים בתחלה ויוסיפו עליהם עוד שנים להשלים חמשה. ולא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם ולא ליבמה. וכן לא יהיו הדיינים גרים לא מאב ולא מאם ויאמרו הדיינים נלכה למקום פלו'. וישאלו אם יש שלשה חדשים ממית' הבעל מלבד יום שמת ומלבד יום החליצה ועוד ישאלו אפי' לקרוב ואשה שזה היבם אחיו של מת מן האב שהיה בעל של זו היבמה. ואם היבם והיבמ' גדולים בשנים על פי חזקת שכנים קרובים ולא בעי' חזקת שכנים ראוים להעיד דאפי' על פי נשים שכינות חשיב כעדות ברורה מאנשים גמורים. כדאמרינן הוחזקה נדה בשכנותיה בעלה לוקה עליה משום נדה. והתם על כרחיך על פי נשים כדקאמר שכנות. ועוד דהא מסיק דקא לבשה מאני נדותה דמסתמא לא ידעי בהא אלא הנשים. ועוד דאפילו מחלוק משמע דנשים דוקא הוא דידעי ושערות על פי נשים. ואם יש עדים גמורים מרבוי שערות לא בעי עדות שכינים בשנים. וצריך גומות עם השערות. ולפי שאין בקיאין בגומות צריך רבוי שערות גדולות שוכבות או דדין שוכבין. וצריך שלא תאכלה האשה בו ביום. ושישאל ליבם אי ניחא ליה לייבם או לחלוץ. ומלמדין אותו שהוא ישיב בלעז שאינו רוצה לייבם. ואז תאמר האשה בלשון הקדש מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי בלא וא"ו. ואינו ולא אבה בוא"ו בתחלה: ותאמר ביחד לא אבה דלא תפסיק בין לא לאבה אלא תאמר לא אבה שתי תיבות יחד. והאיש כמו כן יאמר שתי תיבות יחד לא חפצתי לקחתה ויעמוד האיש אצל הכותל או יעמוד בעמוד או מוטה ולא יושב וידחוק רגלו בארץ ויתכוין להתירה ונגשה האשה מעומד או תכוף עצמה ולא מיושב ולא על ברכיה כדאמרינן מעומד ואפי' כפופה ומתיר האשה קשר הרצועה קודם ואח"כ הקרסים הכל בידה הימנית ותגביה את רגל היבם מן הארץ ותשמט המנעל חוץ מן העקב בימין בלא סיוע מן השמאל. ותחלוץ כל המנעל מן הרגל בימין. וירקה כנגד היבם רוק הנראה לדיינים משמע שיוצא מפיה עד דמטי נגד היבם. ואח"כ קוראה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל וכל העומדים שם אומרים שלשה פעמים חלוץ הנעל ובשעת הרקיקה תעמוד היבמה נגד היבם. שלמו דיני חליצה מלשון מורי הרב רבינו פרץ שי' נחזור לענין הספר.

נשלמו העשיין התלויים בנישואין ואלו הן הלאוין:

מפרשים

הגהות רבינו פרץ

שקורין קורדאוו"אן בלע"ז כי היכי דליהוי' קצת כעין סנדל

כדמפרש בתוספות מההי' דאפי' ערקתא דמסאנ' אסור לשינוי' וכו'. וכן מההוא דהוה סיים מסאני אוכמי דפרק הכונס:

וצריך שלא יהיה לשון של עור במנעל כמו שרגילין לעשו' תחת האזני' כי היכי דלא ליהוי מעל דמעל' בשם מורי הרב ר' יחיאל ומהאי טעמא נמי צריך לקשור הרצועות על בשר השוק ולא לעשות הקש' על אזני המנעל ועושה הקשר על השוק מבחוץ בשם הר"ר יקר שהראה המעשה כן למורי הרב ר' שמואל מאי"וורא עכ"ל.

קפה

אם היתה אמו מישראל. עיין סמ"ג וצ"ע:

באיש שערות בכל מקום. צ"ע בסמ"ג:

אבל יושבת לא. פי' לכתחילה וכדלעיל ועיין סמ"ג:

ושנצי צ"ל ושיהי':