סמ"ק/קסח
רמב"ם הל' כלאים פ"ו סמ"ג לאוין סימן קמה ורפ טור י"ד סימן רצו.
שלא לזרוע כרם כלאים דכתיב (דברים כ"ב, ט') לא תזרע כרמך כלאים ודוקא בארץ אבל בח"ל מדרבנן: וכלאי זרעי' אפי' מדרבנן שרי בחוצה לארץ ואין להאריך בזה: גם לענין כלאי הכרם כי קיימ' לן כרבי יאשיה דאמר אין אסור עד שיזרע חטה ושעור' (ר"פ א) וחרצן במפולת יד ואז חייב שני מלקות א' משום כרמך ואחד משום שדך בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ איסור שדך אינו נוהג ומיהו על גבי שרש הגפן אם אין עליו עפר שלשה טפחים לא יבוא זרע לשם גם בח"ל אפי' לרבי יאשיה משום דהוי כהרכבה ששרש הגפן רך ונכנס בו שרשי הזרעים:
מפרשים[עריכה]
הגהות רבינו פרץ[עריכה]
ולפי זה כל אותן המשניות דמס' כלאי' דאסרי זרעי' בגפן אתאן דלא כרבי יאשיה ומיהו מורי רבינו יחיאל הביא מירושלמי ראיה דקאמר והכל מודים לענין איסור שהוא אסור ולא נחלקו אלא לענין מלקות וכן נראה מספר רבי' מב"מ ז"ל ומיהו ק"ק מההיא דסוף פ' קמא דקידושין גבי ההוא גברא דהוה זרע חיטי ושערי בגו גופני כו' ואמר ליה לא חווריתו לא קיימא לן כרבי יאשיה בתמיה וטוב ליזהר באותן גפנים שלא לזרוע תחתיהם וחוצה להם אלא א"כ הרחיקו ד' אמות בכרם שיש בו חמשה גפנים ובפחות מחמשה ירחיק לפחות ששה טפחים כדין גפן יחידי או שלשה טפחים לרבי עקיבא משום דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל או להפסיק במחיצה או בצורת פתח ואפי' מן הצד כדאיתא בפ"ק דעירובין: