סמ"ק/פה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · סמ"ק · פה · >>


רמב"ם הלכות יסודי תורה פ"ה סמ"ג לאוין סימן ב'

' (הג' א) שלא לחלל שם הקב"ה דכתיב (ויקרא י"ב) לא תחללו את שם קדשי: (הג' ב) והיכי דמי מחלל השם (ר"פ א) כדאמרי אינשי שרי ליה מריה לפלוני וזהו ת"ח שאינו נזהר במעשיו שלא יחשדוהו: גם דרש הר"ר משה מקוצי כי המכחש לגוי מחלל השם ועונש חלול השם גדול שאינו מתכפר עד יום המיתה: וגם אין מקיפין בה: פי' שאין עושין לו כחנוני המקיף אלא נפרעין ממנו מיד: (הג' ג) מי שהיו עונותיו וזכיותיו מחצה על מחצה וחלול השם בכלל מכרעת:

מפרשים[עריכה]

הגהות רבינו פרץ[עריכה]

(הג' א) גם אומר שם כגון ת"ח דשקיל בשרא ולא יהיב דמי לאלתר ומוקי לה במקום שאין דרכו של טבח לשאול הקפותיו:

הגהות חדשות[עריכה]

פה[עריכה]

שלא לחלל שם הקב"ה כו' רבינו כתבו כמו הסמ"ג בלאוין. וכן בעשין גבי מצות עשה דונקדשתי לא הזכירו שם הלאו דלא תחללו אבל הרמב"ם ז"ל בסה"מ לאוין ס"ג וכן בחיבורו בפ"ה מהלכות יסודי התורה כתב דהלאו דולא תחללו הוא שייך להעשה דונקדשתי בתוך בני ישראל ונאמ' על העבירו' שדינ' שיהרג ואל יעבו' ואם עבר ולא נהרג ה"ז עוב' על הלאו דולא תחללו וכן אם היה הדב' ברבי' וכמ"ש רבי' לעיל בפני עשרה מישראל ה"ז עבר על העשה דונקדשת' ועל הלאו דלא תחללו וכן משמ' מדבריו ז"ל בחיבורו דהעש' דונקדשתי לא הוי אלא ברבי' דוק' ולא על העבירו' שדינן דאף בצנעה יהרג ואל יעבור וכן כתב הלחם משנה שם מהא דמשמע שם בש"ס דונקדשתי לא הוי אלא בעשר' וכמו שמשמע מדברי הסמ"ג ורבינו לעיל סימן מ"ד אבל רבינו והסמ"ג לא הזכירו הלאו דולא תחללו אלא לגבי הא דת"ח שאינו נזהר במעשיו ומלשון הת"כ שבפרשת אמור משמע כדברי הרמב"ם וכן הביא הסמ"ג הת"כ דקתני שם ממשמע שנאמר ולא תחללו שומע אני אבל קדש ומה ת"ל ונקדשתי מסור עצמך על קדוש שמי משמע דהעשה והלאו מישך שייכי בהדדי כדעת הרמב"ם ז"ל וכן משמע מדברי רש"י בפי' החומש ומדברי הרמב"ן בפירוש התור' משמע שאינו מפרש הלאו דולא תחללו כמו דעת הרמב"ם ז"ל אבל בספר המצות לא השיג עליו בזה:

וה"ד חילול השם. בפ' בתרא דיומא ה"ד חילול השם אמר רב נחמן בר יצחק שרי לי' מארי' לפלניא ואע"ג דאמוראי אחרינא אמרי שם נמי גוונא אחריני מ"מ הכל עולה לסגנון אחד כמו שמפרש הסמ"ג ורבינו וזהו ת"ח כו' ובזה דשרי לי' מארי' נכלל זה הענין ביותר לכך הביאו רבינו לזה וממילא אחרינא בכלל:

גם אומר שם. סמ"ג. וזהו מימרא דרבא שם ביומא:

מי שהיו עונותיו כו' כן כתב הסמ"ג מפ"ק דקדושין וע"ש: