סמ"ק/סד

<< · סמ"ק · סד · >>

רמב"ם הלכות עכו"ם פ"ג סמ"ג לאוין סימן י"ט טור י"ד סימן קמ:

שלא ^{(הג' א)} להשתחות אפילו לפעור ^{(ר"פ א)} דכתיב לא תשתחוה יתירה. לרבות המשתחוה אף למבוזים ואמרו חכמים במסכת עכו"ם ישב לו קוץ ברגלו לפני עכו"ם ^{(הג' ב)} לא ישחה ויטלנה. וכן אם נתפזרו מעותיו לפני עכו"ם ^{(הג' ג)} לא ישחה ויטלם: וכן ^{(הג' ד)} פרצופין המקלחין מים אע"פ שאינם נעבדים לא יניח פיו על פיהם וישתה. מפני שנראה כמנשק לעכו"ם ואע"ג שאינם נעבדים:

מפרשים

הגהות רבינו פרץ

^{(הג' א)} ואבן משכית לא תתנו בארצכם הוזהרנו בזה שלא להשתחוות על רצפת אבנים בבית הכנסת ובכל מקום חוץ מבית המקדש:

סד

להשתחות כו'. וחייב סקילה כדאמרינן שם בסנהדרין יצא השתחויה לדון בעצמה דחייב אפי' אין דרכה בכך:

הגה"ה ואבן משכית לקמן בסימן ק"פ כתבו רבינו. וע"ש:

לא ישחה ויטלנה. מפני שנראה כמשתחוה לע"ז ואפילו אין שם אדם שרואה אותו אסור. דבכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור. שם בע"ז ומביאו הסמ"ג וכתב עוד שאם הופך עצמו לצדדין דאז אין נראה כמשתחוה לע"ז מותר. והוא מהש"ס שם ולרוב פשיטותו לא הזכירו רבינו. וכן הרמב"ם לא הזכיר זה בחבורו:

לא ישחה ויטלם. אלא ישב ואח"כ יטלם. סמ"ג:

פרצופין המקלחין מים כו'. בש"ס הגירסא הוא פרצופין המקלחין מים בכרכין כו'. ופירש רש"י שדרך כרכין להתנהג בגדולה. להכי נקט כרכין. וא"כ הוא לאו דוקא דטעם האיסור הוא דפרצופין הם נראים לעולם כצורת ע"ז ואיכא חשדא ואסור ומשום זה כתב רבינו אע"פ שאינם נעבדים. אבל בסמ"ג כתב פרצופין המקלחין מים לפני ע"ז. וכן הוא גירסת הרי"ף. וכן כתב הרמב"ם. ואפשר דאף לדידהו הוא לאו דוקא. ועיין בהגהות מיימוני. ובאגודה כתב כמו דעת רבינו ודע דבע"ז שם כתב בנוסחאות שלנו בש"ס מעין המושך מים לפני ע"ז לא ישחה וישתה מפני שנראה כמשתחוה לעכו"ם. והרי"ף והרמב"ם והסמ"ג לא הביאו לזה משום שלא היה כן בש"ס בנוסחתם. ועיין כסף משנה אבל הרא"ש ז"ל הביאו: