סמ"ע על חושן משפט תכב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט תכב |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

אינו מתכפר לו עד כו':    כן הוא ל' המשנה והברייתא בפרק החובל (דף צ"ב ע"א) גם ברמב"ם כ"כ אבל רש"י פי' שם דקאי אצער דבושת וכ"כ בקיצור פסקי הרא"ש גם בטורים המדויקים כ"כ בהדיא אבל בדפוס ב"י כתב צער והבושת:

וימחול לו:    בגמרא למדו זה מדכתי' באבימלך ועתה השב את אשת האיש כו' ויתפל בעדך. ונראה דהלימוד משם הוא דאם רצה הש"י למחול לו היה מוחל לו בלא תפילת אברהם אלא למדונו שצריך לפייסו עד שימחול לו במחילה גמורה ואז יתפלל בעדו:

ואסור לנחבל כו':    גם זה נלמד מאותו מעשה דהרי אברהם נתפייס מאבימלך והתפלל בעדו כמ"ש בכתוב:

ה"ג אין זה דרך זרע ישראל כו':    ור"ל שג' סימנים יש לזרע אברהם ביישנים רחמנים גומלי חסדים ורחמנים הוא היפך אכזריות:

פעם הראשונה ושנייה:    ובא"ח סי' תר"ו כתב הטור והמחבר ראשונה ושנייה ושלישית שם קאי אהמפייס וקאמר שאם לא נתפייס בשני פעמים ילך אצלו גם פעם שלישית וכאן למדונו שזה שמפייסין אותו יהיה רחמן ולא ימתין עד שילך ויבא אצלו שלישית אלא ימחול לו בראשונה או בשנייה וק"ל:

ועיין בא"ח סי' תר"ו:    שם כתב מור"ם בהג"ה דאם הוציא עליו שם רע א"צ למחול לו עכ"ל והוא מדברי הג"מ פ"ב דהל' תשובה ומהרי"ל והטעם דשם רע פגע בכבוד אבותיו או בניו לדורות ושמא היו אנשים דשמעו הש"ר ולא ישמעו החרטה והמחילה ויסברו שהוא אמת: