לדלג לתוכן

סמ"ע על חושן משפט תיג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א

[עריכה]

וי"א דחייב אם היה לו פנאי להזהירו ולא הזהיר:    הוא דעת הטור שכ"כ בשם הרא"ש בר"ס זה ובדריש' כתבתי כאן בסי' שע"ט דהרא"ש משו' דין זה לדין אחד הולך בקורה ורשני בא אחריו בחביתו ונשבר החביות בהקור' דתנן בפ' המניח דאם עמד בעל הקור' בדרך עם קורתו דחייב בעל הקורה בשבירת חביתו ומפרש' דמיירי אפילו בעומד לתקן משאו ולא אמרי' דה"ה טרוד במשאו מלהזהירו לבעל החביות ע"ש ולא כהרי"ף דמפרש להמשנה דמיירי דוקא בעומד לנוח וא"כ ק' על הטור וגם על מור"ם שבסימן שע"ט סתמו כדברי הרי"ף דבעמד כדי לתקן משאו פטור על שבירת החביות וכאן כתב הדברים בפלוגתא וכתבתי דצ"ל הטור וגם מור"ם ס"ל דטרדת דבעל הקורה לתקן משאו היא גדולה יותר מאשר הוא טרוד הקדר והדומה לו שנפלו ושס"ל שגם הרא"ש אפשר דמודה לפי המסקנא לחלק בינייהו ושהמשנ' מיירי דוקא בעומד לנוח ועד"ר בסי' שע"ט שכתבתי מילתא בטעמא:

כמו שנתבאר:    ר"ל בסי' תי"א ותי"ב וזהו דעת הרמב"ם והרא"ש אבל הטו' כתב שדעת הרי"ף הוא דגופו של ראשון שהיה יכול לעמוד ולא עמד מחשב כאדם המזיק בפשיעה ופושע חייב אפילו על כלים ויש בו נ"מ לדינא גם למ"ש בסעיף שאחד זה ועד"ר שם הארכתי בפירושים ע"פ סוגית הגמרא וע"ש:


סעיף ב

[עריכה]

יש לו לעמוד ולא עמד:    ולהי"א הנ"ל אף אם לא היה יכול לעמוד רק שהיה יכול להזהיר להבא אחריו ולא הזהיר וכ"כ בטור ע"ש:

בין שהוזק במשאו:    היינו הקדרי' והזגגים שנשאו ונפלו בדרך:

ויש חולקין כו':    לפי מה שנדפס ההג"ה זו ומסודרת לפנינו היה נ"ל להגיה וצ"ל ויש חולקין וס"ל דאפילו אם הוזק במשאו של ראשון גופו כו' וקאי האפילו אמ"ש אם הוזק במשאו של שני פטור והי"א ס"ל דאף בשל ראשון פטור אבל שוב מצאתי בהגהות דמור"ם הנכתבי' בכתיבת ידו שמסודרת החי הג"ה לפני זה אמ"ש דהראשון חייב בנזקי גופו של שני בין שהוזק בגופו של ראשון בין שהוזק במשאו אזה קאי הג"ה דיש חולקין וס"ל דדוקא אם הוזק גופו של שני בגופו של ראשון הוא דחייב הראשון ולא כשהזיק במשאו והוא דעת הרא"ש וטעמו כיון דקי"ל דנתקל לאו פושע הוא דיינו אם ניתן על גופו תורת בור ולא על משאו:

אין אני הכורה כו':    אבל מה שהוזק מגופו חייב כיון דמ"מ היה יכול לעמוד עם משאו ועד"ר:


סעיף ג

[עריכה]

וי"א דדוקא אם מונח הראשון באלכסון:    הטעם דהיה לו להראשון ליזהר כשבא וראה שהשני נתקל בהראשון אבל כשמונח באלכסון כשנתקל השני בראשו של הראשון אותו שבא אח"כ ונתקל ברגל דהראשון י"ל דלא ראה השני מוטל לפניו ועד"ז נמי כשנתקל עוד א' בהראשון בבואו לבטנו י"ל דלא ראה לפניו לא זה שנתקל בראש דהראשון ולא זה שנתקל ברגלי דהראשון וק"ל: