סמ"ע על חושן משפט שצד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט שצד |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

משלם מה שנהנית כו':    פי' ולא כל מה שהזיק' החילוק שבין דא לדא כ' הטור והמחבר בסי' שצ"א ס"ח ע"ש:

ואפי' הלכה מערוג' לערוג' כו':    פי' ואפי' בעל הבהמה ידע מזה דמזל רע דבעל השדה הוא דגרם ליה ההיזק:

ואפי' טנפה פירות כו':    פי' אף שלא אכלם וזה שילדה וטנפ' הי' אונס דלא ה"ל למיסק אדעתיה שתלד ותטנף אפי' הכי משלם אפי' כל ההוזק כיון דתחלתי' הוה בפשיעה דה"ל לשומר' שלא תלך שם ותרד ותאכל הפירות וברישא מיירי שנפל' ממקו' שלא הי' לה לירד שם דרך הטבע אם לא שהוחלק' ונפלה שם באונס מ"ה אינו משלם אלא מה שנהני' כ"כ בטור ועמ"ש מור"ם בהג"ה ובסמוך דיש חולק ע"ז דתחלתו בפשיעה וסופו באונס:

וי"א דאם דחפוה חבירת' כו':    דאע"ג דנתבאר בטור ובדברי המחבר לעיל בסי' ש"ג סי"א בש"ש דבכה"ג חייב לאו משום דהו' כפשיעה אלא דה"ל כגניב' ואביד' דש"ש חייב בו משא"כ בשן ורגל דאין אדם מחויב לשמור בהמתו אלא שמירה פחות' כמ"ש בר"ס שצ"ו ומחשב בהן זה לאונס ועד"ר:

אם העביר' כו':    והי' אפשר לה לירד כו' ומ"ש המחבר בר"ס זה יש לפרשו דלא הי' אפשר לה לירד וכמ"ש לפני זה ובטו' כתב עוד ז"ל או אפילו שאי אפשר שתרד ונפלה שם שלא באונס ג"כ משלמת כל מה שהזיק' ור"ל כגון שהיא הולכת במקו' גבוה והשדה בגיא ושינת' זו את טבע שאר הבהמות וקפצה לאכול הפירות שראת' שם


סעיף ב[עריכה]

שהיה לו לשומר':    פי' שמיר' מעול'. ופי' שמירה מעולה או פחות' תמצא בר"ס שצ"ו ובטור ובדברי המחבר:


סעיף ג[עריכה]

המעמיד בהמת חבירו כו':    וכ"ש בהמה שלו:

ואפי' הפירות בר"ה:    ואע"ג דבהיזק שן ורגל נתבאר בסימן שצ"א דאם הזיק בהן בר"ה אין בעל הבהמה משלם אלא (ח"נ) מה שנהנית שאני הכא כיון דהעמידו שם ה"ל כמזיק הפירות בידים וכדמסיק ומ"ה משלם נ"ש:


סעיף ד[עריכה]

משערין מה שהזיקה בס' כו':    ילפינן לה מדכתיב וביער בשד' אחר בבי"ת דהול"ל וביער שדה אחר ודרשינן דההיזק והביער ישער אגב שדה אחר והיינו דלא ישומו כמה היה שוה בית סאה זו הנאכל לחוד דהי' שוה טובא והי' מפסיד המזיק הרבה אלא משערינן אם אדם בא ליקח ס' כמו שיעור זה דהוזק כמה היה נותן בעדו דרך משל ס' זהו' וכמה הי' פוחת בשביל בית סאה זו שנאכל דדרך העולם הוא דלא הי' פוחת עבור זה כל שווי' בית סאה וגם אין שמין בית סאה זו הנאכל אגב שדה שלימה דלא הי' פוחת הקונה עבור זה כ"א דבר מועט והיה נפסד הניזק טובא לכך נתנו שיעור ממוצע לשער בס' כשיעור הנאכל ואע"ג דדרשינן זה מדכתיב וביער ובשדה אחר ילפינן נמי מינ' דדוקא כשהזיק' ברשות הניזק הוא דחייב לאפוקי הזיק' בר"ה והיינו מדכתב' התורה גבי וביער ולא כתב' גבי דין תשלומין מיטב שדהו ישלם בשדה אחר ועד"ר:

וכן אם אכלה קב כו':    שמין אותו בששים כמו זה הנאכל ולאפוקי ממ"ד דמשערינן לעולם אפי' קלח א' אגב סאה בס' סאין ועפ"ר:


סעיף ו[עריכה]

וכן הקוצץ כו':    פי' בין שאכלה הבהמה בין שקוצץ האדם עצמו יש חילוק בין אם היו הפירות מדקל משובח או מדקל שאינו משובח כ"כ:

ואם נגמר גדולו כו':    הטור כ"כ אקוצץ אילן עצמו וחילק בין אם היה נגמר כ"כ עד שהי' ראוי לשתלו במקום אחר או לא ומור"ם ז"ל אף שסדרו אמ"ש המחבר לפני זה דמדבר בקוצץ פירות מ"מ מוכרח דכוונתו אאילן הנזכר בכלל דברי המחבר שלפני זה מדכתב ב"פ נגמרה גדולו ואי אפירות קאי הל"ל אי נגמר גידולן וק"ל: