סמ"ע על חושן משפט שצא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]דושלח את בעירה וביער: כצ"ל דמושלח ילפינן היזק הרגל ומוביער ילפינן היזק דשן:
ומ"ש הטור והמחבר תיבת נמי בבהמה שאוכלת כו': היינו דל"ת מ"ש וביער אלקיחה משדה הניזק קאי ולא אאכילה קמ"ל דפירושו של וביער הוא שאוכלת כו' מיהו לשון וביער לא קאי דווקא אאכילה אלא על כל דבר שמפסיד אם יש לו הנאה ממנו וכדמפרש ואזיל:
ולא כלתה אותן לגמרי: זה ילפינן מדכתיב היזק דשן ורגל בחד קרא ובדריסה דרגל אינו מפסיד לגמרי:
נתחככה בכותל כו': אבל נתחככה בחבירת' והזיקה י"ל דלהזיקה נתכוון וה"ל תולד' דקרן לשלם ח"נ אם לא שגם לאחר ששמטה ממנה הבהמה שנתחככה בה הולכת זו ונתחככה בכותל דאז אגלאי מילתא למפרע דגם כשנתחככ' בבהמה להנאת' נתכוון עמ"ש בסי' א' בס"ג [בטו' בס"ד]:
סעיף ב
[עריכה]בין שאכלה בחצר כו': כדין קרן ובא לאשמועינן דל"ת דזה בכלל מ"ש כל המשנ' ובא אחר ושינה בו ה"ז פטור דגם כאן זה שהניח בגדיו בר"ה שינה קמ"ל דאין זה מיקרי שינוי דלפעמים אדם מניח בגדים בר"ה על שעה אחת למתפח:
סעיף ו
[עריכה]חיה שטרפה בהמה ואכלתו כו': ע"ל בסי' שפ"ט שכ' הטור ומור"ם בהג"ה בס"ס ח' דדוקא זאב וכיוצא בו דרכו לאכול בטריפ' משא"כ ארי שהטריפ' לאכילה הוא שינוי גביה לדעת ר"י והרא"ש כי דרכו לדרוס לאכול ועפ"ר:
אבל דמי הנביל': פי' שאכל הנבילה אחר שהמית':
מה שנהנית: פי' דאינו כ"כ כדמי שווי הנבילה כמ"ש בס"ד [בס"ח]:
סעיף ז
[עריכה]ברשות הניזק: דכתיב וביער בשד' אחר ור"ל בשדה של אחר והוא ניזק ועמ"ש בס"ס שפ"ט:
דפי פרה כחצר הניזק דמי: פי' אע"ג דכתיב וביער בשד' אחר והבא הלקיח' שהוא תחל' הביעור לא הי' בשד' של ניזק גם הכיליון וההפסד הנעש' בפי של פרה אחר הלקיחה הרי היא כחצר המזיק דהרי השור של מזיק הוא קמ"ל דלא אלא עשאה פי הפרה דהיינו השן והאכילה והכליון הנעשה בפיה כאלו נעשה בחצר הניזק מאחר דבשעת האכיל' היא עומדת בחצר הניזק וכ"כ הטור בשם הרמ"ה ובדריש' כתבתי דיש דיעות דלא ס"ל הכי אלא בעינן דגם בשעת הלקיחה תהא עומדת בחצר הניזק ואז חייבת אף אם נתנה בפיה חש"ו וכדמסיק המחבר אפ"ה חייב בעל השור כיון דמ"מ הבהמ' הית' בחצר הניזק וגם האכילה והכליון ואף שהי' בגופו של הבהמה שהוא של מזיק וקי"ל דפי פרה דהיינו הכיליון ה"ל כחצר הניזק כשעומדת ברשות הניזק מתחל' ועד סוף וע' בטור דלא כתב פי פרה כחצר הניזק דמי אלא אהאי דינא בתרא כשהבהמה ברשות הניזק והאוכלים היו במקום גבוה ולא היתה יכולה ליטלה משם ונתנ' בפיה חש"ו כו' לחוד והמחבר כתבו לטעם גם אכשנטלה מר"ה והלכה לחצר הניזק ואכלו ולפ"ז לא ה"ל לערבב הדברים ולכתוב נ"מ אפילו כו' אלא הל"ל ועוד נ"מ ועד"ר שם הארכתי:
סעיף ח
[עריכה]משלם כל מה שנהנית: כלומר אף שפטרה התורה מלשלם נ"ש מ"מ מה שנהנית צריך לשלם:
כאילו היה תבן: דיכול המזיק לומר לא הייתי מאכילה שעורים אלא תבן ומה שנהנית שאין צריך ליתן לה תבן כיון ששבעה מהבשר הוא דמשלם לניזק ולא יותר:
דמי שעורים בזול: דהיינו שליש פחות מכדי שיווי השעורים וכמ"ש הטור והמחב' בסי' שפ"ט [שמ"א]:
ולא נהנית פטור: דכיון דהיא בר"ה ולא נהנית אין עליה שום חיוב:
סעיף ט
[עריכה]בצידי הרחבה: פי' צדי הרחבה הוא לפני הבתי' דכ"א והוא מיוחד לכ"א להניח שם פירותיו מביתו ומ"ה כשהלכ' הבהמ' מר"ה לצדי הרחבה ואכלה שם חייב נ"ש דמיקרי חצר הניזק משא"כ כשעומדת בגופה בר"ה:
אכל' מפתח החנו' כו': אף דפתח החנות ודאי לא גרע מצידי הרחב' שנתבא' לפני זה דאם עמדה שם ואכלה משלמת מה שהזיקה מ"מ כיון דבצד פתח החניו' רבים באים שם לקנות והבהמה עומד' שם ה"ל כעמד' בר"ה ואכלה מתוך צידי הרחבה דנתבאר דאינו משלמת אלא מה שנהנית אבל באכל' מתוך החנות אף שהבהמה עומדת בצד פתח החנות (ודוחק לפ' דמיירי שנכנסה לתוך החנות) מ"מ כיון שאין דרך הבהמה להושיט ראשה כלל לתוך החנות אפילו שמואל דפליג (בגמ' דכ"א ע"א) עם רב במחזר' ראשה מודה בזה דה"ל כאלו עמד' בחנות ואכלה משם משא"כ כשאכל' מפתח החנות דדרך הליכה דרכה להושיט ראשה שם:
סעיף יא
[עריכה]אינו משלם אלא מה שנהנית: נראה אפי' הי' ראשה בשעת אכילת' ע"ג בהמה מ"מ כיון שגופה ורגלי' עומדת בר"ה בתר גופה אזלינן ויש לו דין שן בר"ה דאינו משלם נ"ש כ"א מה שנהנית וכמ"ש לעיל:
ואם קפצ' ואכל' כו': פי' ואכלה בשעה שהיא עדיין מגביה רגליה הראשונים ואפי' היתה יכולה לאכול מעל גבה בלי קפיצ' מ"מ מדקפצה ואכלה על גבה של הבהמה דהניזק מיקרי חצר הניזק אבל הרא"ש והטור חולקין וס"ל דכל שיכולה לאכול בלי קפיצה אינו כר"ה דדרך הבהמה לאכול בכל מקום שתוכל לאכול וזהו מ"ש מור"ם ז"ל בשם י"א:
אבל אם תוכל לאכול בלי קפיצה כו': פי' ואף שקפצה ואכלה חשוב כר"ה:
וה"ה להית' קופתו כו': פי' גם בזו יש חילוק בין אם קפצה ואכלה או אכלה בלי קפיצה ולדעת הרמב"ם זו נראה דה"ה אם היו מונחים הפירות בר"ה במקום שאפשר ליטלם בלי קפיצה וקפצת ואכלה חשוב כחצר הניזק ועיין בטור שכתב בשם הרמ"ה דעת שלישית שחולק דבאכלה מע"ג חבירת' או מתוך קופתו חייב אפי' בלי קפיצה ובר"ה אם קפצה משלם כל מה שהזיקה ובלא קפיצה כל מה שנהנית עד"ר שהארכתי בזה:
סעיף יב
[עריכה]הרי הדבר ספק כו': ואע"ג דפסק המחבר לפני זה בס"ז דאם לקחה פירות בר"ה והלכה ואכלה ברשות הניזק יש מחייבין לשלם נ"ש י"ל דזה שעומדת ברשות הניזק ועומדת ומושיטה ראשה לאכול ברשות אחר מחשב שינוי שאין דרך אכילתה בכך לכן ה"ל ספק משא"כ כשהלכה מרשות לרשות:
וה"ה אם הבהמ' עומדת בר"ה כו': זהו תימא דהא לכ"ע אם נוטלת ברשות הניזק ואכלה בר"ה אינו משלמת אלא כפי מה שנהני' וכ"ש בזה שהיא שינוי ומסתבר בו טפי לפטור מתשלומי נ"ש ולמה כ' מור"ם דיש להסתפק בזה ואף שרש"י כ' ג"כ האי וה"ה וכו' על האיבעיא דמתגלגל אי חשוב כחצר הניזק הא שם סתרי התו' מכח האי קושי' גופיה לפירש"י ופי' האיבעיא דמתגלגל שהי' האוכל מתגלגל מרשות כו' וכמ"ש הטור בשם ר"י ע"ש ואפש' דס"ל לרש"י לחלק בין גלגלה מרשות לרשות בעודו מונחת ע"ג קרקע ובין עקרה והוציאתה בפיה מרשות וצ"ע:
אבל אם המאכל דבר ארוך כו': עד בין ברה"י כו' וקימתא זו היא בגמ' אליבא דכ"ע ודוק:
דיש חולקין וס"ל כו': עפ"ר דכתבתי מדלא כ' הטור כאן דעת אביו הרא"ש שחולק בזה משמע דס"ל דל"פ כאן דכיון דעכ"פ תפיס ברשות נגד מה שנהנית מהני התפיסה גם לשאר: