סמ"ע על חושן משפט רמט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט רמט |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

הרי זה ממחוסרי אמנה:    הטור מסיים וכתב ע"ז ז"ל בד"א במתנה מועטת אבל במתנה מרובה לא שהרי לא סמכה דעת המקבל שיתננה לו עד שיקננה לו בקנין או בא' מן ההקנאות שהמתנה נקנית בהן עכ"ל והיינו דוקא בעשיר אבל בעני אין חילוק דאפי' במרובה נמי זכה מתורת נדר וכמ"ש בסי' קכ"ה סעיף ה' ובסי' ר"ד ורמ"ג ע"ש:


סעיף ב[עריכה]

שאינו גר תושב:    גר תושב הוא מי שקיבל עליו ז' מצות בני נח ובו כתיב לגר אשר בשעריך תתננו והיינו אם אין לו משלו מצוה להחיותו ואם יש לו עכ"פ מותר להחיותו משא"כ בעכו"ם שאינו מקבל עליו ז' מצות בני נח אף שאינו עובד כו"ם כתיב ביה או מכור לנכרי דוקא במכירה ולא במתנה אם לא שיש לו גם כן צד הנאה מהעכו"ם דה"ל כמכירה וה"ה במכירו או שיש בו משום דרכי שלום:


סעיף ד[עריכה]

קנה עצמו בן חורין:    דהעבד עצמו בכלל נכסי דאדונו הוא והרי מתנתו וידו באין לו כאחד:


סעיף ה[עריכה]

ושונא מתנות יחיה:    פסוק הוא (במשלי ט"ו) ודריש לה הגמ' כן ברפ"ג דקידושין וכונת רז"ל דדרך בני אדם להיות להוט אחר ממון בסוברם להחיות נפשו ונפש ביתו וקאמר דאדרבה שונא מתנות יחיה כי הלהוט אחר מתנות צריך להחניף הבריות ואינו מוכיחן על מעשיהם הרעים שרואה בהם ועפ"ר: