סמ"ע על חושן משפט רמד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

המתנה כגט שאין כו':    דין גט בזה הדין נתבאר בטור א"ע סי' ק"ך גם בסי' קמ"א וברמב"ם פ"ב דהלכות גירושין והמחבר כאן כתב ל' הרמב"ם דכ"כ בפ"ד דהל' זכייה ומתנה ע"ש ובדרישה כתבתי ישוב דל"ת ממ"ש הרא"ש שהביאו הטור סי' קמ"א למ"ש הטור כאן בס"ס זה ע"ש:

אמר לשלשה:    לרבותא נקט ג' דאפי' ג' שהן כב"ד אפ"ה אינו ממסר מילי על ידן ועפ"ר:

אמרו לפלוני ופלוני שיכתבו ויחתמו:    בהל' גירושין כתב הרמב"ם אמרו לסופר שיכתב ולעדים שיחתמו משום דבגט הסופר הכותב אסור לו לחתום דגזרו חז"ל שמא לפעמים ידקדק האיש בזה ורוצה שלא יחתום הסופר בגט ושלוחיו שציוה עליהן להשתדל גט לאשתו ישנו דבריו משום כיסופא דסופר ויאמרו לסופר שיחתום עם עוד אחד וזה ודאי כסול אבל במתנה לא החמירו כ"כ ומותר לסופר לחתום בתורת עד ולא השוהו לגט אלא באומר אמרו שהוא מסירת דבריו ומ"ה כ' הרמב"ם והמחבר המתנה כגט שאין אדם יכול למסור דבריו משמע דבזה לבד שוה ועד"ר:

וכ"ש אם חתמו הן כו':    פי' דאז שינו מדברי הנותן שאמר להו שיאמרו לעדים שיחתמו ומדכתבו מור"ם האי וכ"ש אם חתמו הן בעצמן אדין ראשון שהוא מדברי הרמב"ם מזה ראיה למה שהגהתי בטור לכתבו בדברי הרמב"ם ולא בדברי הראב"ד כמ"ש בספרי' שלנו ועד"ר מ"ש ליישב דברי המ"מ דפ"ד דזכיי' הנ"ל:

וכן אם אמר לשנים כו':    בטור לא כתב אמר לשנים וגם לא כ' שם שא"ל כתבו וחתמו אלא ז"ל וה"ה אם א"ל תנו כו' וקאי אשלשה הנ"ל והוי רבותא טפי דה"א דמשוה אותן ג' ב"ד שיתנו במקומו גט לאשתו הן ע"י עצמן הן ע"י זולתן והמחבר דנקט ברישא שאמר לשלשה ובסיפא אמר לשנים משום דבא"ל כתבו וחתמו סגי ליה בשנים וברישא דא"ל אמרו לאחרים נקט רבותא ואפי' לג' שהן ב"ד לא ממסרי הדברים לעשות שליח להנותן וא"ת למה כתב הרמב"ם והמחבר וכן אם אמר לשנים כתבו כו' מאי וכן הא כ"ש הוא מדין קמא וי"ל דה"א דדוקא ברישא דלא נתן להן כח לכתוב אלא לאמר לאחרים בזה הוא דלא מהני משום דמיקרי מילי משא"כ בצוה להן לכתוב וליתן דה"ל בעלי דבר דה"א דיכולים להעמיד שלוחים במקומן קמ"ל ועפ"ר:

ויש מכשירין כו':    בטור מפורש דאף הן ס"ל מתנה כגט וכן איתא בגמרא אלא שס"ל דלא לכל ענין אלא דוקא באמר לעדים שהן יכתבו ויחתמו שאסור לשנות לצוות לאחרים משום דמילי לא מימסרן לשליח אבל כשא"ל אמרו לעדים אחרים בזה אינו שוה והטעם כתבתי בפרישה עיין שם גם שם ישבתי דל"ת ממ"ש הטור והמחבר כאן דדוקא בשטר מתנה מכשירין אמר אמרו הא בגט פסול ובא"ע בטור סימן קמ"א בדפוס אוישבור"ג (דף ל"ב ע"א) כתב דגם בגט לא פסלי' בכה"ג וישבתי דמ"ש בא"ע דגם בגט לא מפסיל היינו דוקא מטעם מילי לא ממסרי לשליח אבל מטעמא אחרינא יש לפסול בגט משום דכתיב וכתב ונתן עיין שם דהבאתי ראיה לזה: