סמ"ע על חושן משפט רלז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]נקרא רשע: ומכריזין עליו בב"ה שעשה מעשה רשע כזה:
כיון שאינו (ההפקר והמתנה) דבר המצוי: משא"כ כשבא לקנות דבר דיכול להשתדל לקנותו גם במקום אחר אף שיהיה לו טירחא בזה והחולקים סבירא להו דאף במתנה והפקר נקרא רשע דכיון דזה כבר בא לקחנו ולקבלה ה"ז השני כנוטל במה שכבר זכה בו הראשון ועיין פרישה שם כתבתי טעם שני הדעות דמר מדמי זה לפאה שהיא הפקר ובא אחד ונפל עליה דתנן דהרשו' להשני לבא ולדחותו ממנו כל זמן שלא נטלו בידו ומר מחלק דשאני פאה דכל עניים מהדרים אחריהם לזכות בה משא"כ דבר הפקר ומתנה דבא לפרקים ואין יודעים שימצא שיהדרו אחריה:
והקונה קרקע על מצר חבירו כו': המרדכי כתב דין זה בקונה שדה מהעכו"ם דלית ביה משום דינא דבר מצרא כמ"ש בסי' קע"ה ומור"ם ז"ל סתם הדברים וכתב והקונה קרקע כו' אע"פ שאין בו משום דינא דב"מ כו' וטעמו מפני שיש עוד כמה ענייני' דלית ביה משום דינא דב"מ כמ"ש הטור והמחבר שם בסי' קע"ה וגם קנה מהעכו"ם בכללו וכתבתי זה לאפוקי ממה שראיתי שמגיהין בדברי מור"ם לתיבת מהעכו"ם וטעות הוא בידם:
ה"ג יכול בעל המצר לקדם ולקנות כו'::
דהוה כמציאה: דניחא ליה לאדם להיות שדותיו זה אצל זה וטוב לכמה עניינים:
ואפילו לסברא כו': פי' לסברא זו האחרונה דס"ל דאפי' במציאה והפקר וכיוצא בזה נקרא רשע מודים דאם זה הבא לזכות או לקנות תחלה הוי עשיר ובא אחר ליטול מלפניו הן דבר הפקר או שאר דברים הנקנים במתנה אינו נקרא רשע בכך כיון דעדיין לא זכה בה לגמרי ויכול להשתדל ענין כזה ממקום אחר אלא שצריך להוציא עליה דמים אין בכך כלום כיון דעשיר הוא אם לא שהוא דבר שאין העשיר יכול להשתדל אפי' בדמים דבזה העשיר שוה לעני וכאשר כתבתי וביארתי דברי מור"ם כ"כ הר"ן בשם הרמב"ן בהדיא והביאו הב"י ע"ש. ומהתימה על ע"ש שכ' בענין זה ז"ל וכתב מורי מהרמא"י ז"ל דסברא ראשונה נראה עיקר מיהו אפי' לסברא זו נראה דוקא בעני אבל בעשיר נקרא רשע עכ"ל וזהו דלא כמ"ש בכוונת מור"ם דמ"ש אבל בעשיר לא ר"ל דבעשיר לא מיקרי רשע וגם חיסר והשמיט מ"ש מור"ם ז"ל אם לא בדבר שאינו מצוי כו' וגם הוסיף וכ' תיבת ומיהו אפי' כו' ולכאורה נראה דהוא פי' דברי מור"ם איפכא ממ"ש וס"ל דמ"ש מור"ם אפי' לפי סברא זו ר"ל אפי' לסברא ראשונה דהיא עיקר דס"ל דבדבר הפקר ומציא' אינו נקרא רשע היינו דוקא בעני שבא לקדם וליטול מלפני חבירו שהי' בא על דבר הפקר תחלה אבל בעשיר הבא לקדם ולטלה מקרי רשע אפי' במציאה והפקר שהוא דבר שאינו מצוי ומ"ה כ' תיבת ומיהו ור"ל מיהו דאף למ"ש דאינו נקרא רשע ועל פי פי' זה הוא קשה לבעל ע"ש א"כ מהו זה שמסיק וכ' מור"ם אם לא בדבר שאינו מצוי כו' (ולא חילק בין דבר שאינו מצוי ראשון שפירושו שאינו מצוי בחנם או בזול לאינו מצוי השני שפי' שאינו מצוי כלל אפי' לקנותו בדמיו) ומ"ה השמיטו וחסרו וא"כ שגג בעל ע"ש בכמה עניינים הנראים לעינים וכמ"ש וקשה לאומרו על חכם כמוהו ובפרט בדבר שהביא הב"י שהי' תמיד לפניו לכתוב ממנו רוב דבריו וגם לא ה"ל לסתום אלא ה"ל להביא דברי מור"ם בביאור יותר לכתוב עליו מה שהי' קשה עליו בדבריו ע"כ נראה דיש השמטה בדפוס הע"ש מעשיר ראשון עד עשיר שני והעתיק דברי מור"ם בכתבו וכלשונו שהוא נדפס לפנינו בהגהתו הנ"ל לכן צ"ל ומיהו אפי' לסברא זו דוקא בעני אבל בעשיר לא אם לא בדבר שאינו מצוי דאז אפילו בעשיר מיקרי רשע ומ"מ מה שהוסיף תיבת ומיהו יתור כנטול דמי הוא ודו"ק:
בין המוכר עכו"ם או ישראל: פי' ל"מ אם המוכר ישראל שתקנת המוכר ישראל היא בכך דאל"כ יפסיד המוכר דמיד שבא ישראל אחר לקנותו ויפסוק עליו פחות משוויה יצטרך המוכר ליתן לו דאין אחר רשאי לקנותו אלא אפי' המוכר עכו"ם כ"כ המרדכי והביאו ד"מ ע"ש:
סעיף ב
[עריכה]אבל אם שכר בע"ה מלמד אחד יכול בע"ה כו': אינו דומה לשכירות הנ"ל דלעיל בשכירות בתים או כלים כולם שוין הן משא"כ בהסברת הלימוד ועיונו אין מלמדי' שוין וה"ל כדבר שאינו מצוי הנ"ל וק"ל: