סמ"ע על חושן משפט קצו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט קצו |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

דינו כקרקע:    דכתיב גבי עבדים והתנחלתם אותם לבניכם הרי הוקשה לנחלה דהוא קרקע ולפיכך דינם כקרקע:


סעיף ג[עריכה]

כיצד התיר לו כו':    פי' כל אלו הן בכלל חזקה דמה חזקה היא בגופא של קרקע שנעל או גדר או חפר בה אף בעבד בעינן שיהנה מגופו של עבד:

ה"ה אם הגביהו רבו:    טעם פלוגתתן נתבאר בדרישה ע"ש:


סעיף ד[עריכה]

וי"א שלא קנאו:    דס"ל דמלאכות אלו דומיא דאכילת פירות משדה וכבר נתבאר בסי' קצ"ב די"א דאין גוף הקנין נעשה באכילת פירות דהשדה וי"א שם שקונין בו גוף הקרקע והן הן דס"ל כאן ג"כ דקונין העבד במלאכות אלו ועפ"ר:


סעיף ה[עריכה]

אבל אם הוא קראו כו':    דעבד גדול אדעתא דנפשו הולך ולא מחמת קריאת הלוקח ולכך אינו דומה למשיכה משא"כ כאשר קורא לעבד קטן דהוא דומה לבהמ' ואדעתו דרבו הלוקח נמשך אחר קריאתו והולך☜ ונראה דה"ה נמי דמהני כשרבו הראשון א"ל לך אצל הלוקח ועפ"ר: