לדלג לתוכן

סמ"ע על חושן משפט קלו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א

[עריכה]

הרי זה ישתמש כו'. הטעם מבואר בטור דאמרי' מדנתנו לו האומן ואמר לו הילך טלית סתם ולא א"ל הילך טליתך וכדמסיק המחבר ש"מ דגם האומן ידע דטליתו של אחר מסר לו במקום טליתו בכוון ובודאי לא עשה כן אלא מחמת שבעל טלית זה בקש ממנו למכור טליתו וכוון למכור אותו הטלית ונתחלף אותו הטלית בטלית זה וכבר קיבל האומן המעות מהלוקח ונתנו לבעל הטלית הזה ואותו המוכר כבר משתמש בהמעות שקיבל מהאומן מ"ה התירו לו ג"כ להשתמש בטלית זה ולא חששו שמא יחזור הלוקח ויאמר לו על בגד זה נתתי מעותי או ימצא בו מום ויבטל המקח ונמצא שהשתמש בטלית שאינו שלו דכיון דגם המוכר משתמש בהמעות אינו מקפיד כאשר גם זה ישתמש בטלית שלו ומזה יתבאר לך הטעם למה לא התירו לו לשמש כ"א בא"ל הילך טלית סתם וגם לא במסרו לו אשתו ובניו אע"פ שאמרו לו הילך טלית סתם דמסתמא לא ידעו מענין המוכר עם האומן ובלא דקדוק אמרו טלית סתם ונתבאר ג"כ מ"ש נתחלף הטלית בבית האומן מנתחלף בבית המשתה והאבל דה"ט דשם אין רגילין לו' לעושה המשת' ולהאבל שימכרו טליתם וק"ל:

ואפי' אומן עצמו כו'. המחבר קיצר כאן ולא כת' כל חלוקי דין זה כאשר הן מבוארין בטור בסימן זה וז"ל ואם היא שוה יותר על שלו כשיבא בעלה בשביל' יתן לו העודף או יחזיר לחבירו טליתו והוא יתן לזה דמי הטלית שלו שנמכר (ור"ל והברירה ביד זה שנמסר לידו הטלית ליתן לו העודף כיון דזה צוה לאומן למוכרו ולא ביקש להחזיק בטליתו או להחזיר לו טליתו) ואם יבא בעל הטלית ויאמר לא צויתי למכור טליתי ולא לקחתי ממנו שום דמים נאמן ליקח טליתו מיד זה אם יש לו עדים שזה הטלית הי' שלו או יתן בו סי' דנהי שאנו תולין לו' שציוה להאומן למוכרו היינו כל זמן שהדבר ספק אבל כשבא בעל הטלית וטען ברי נאמן עכ"ל הטור ור"ל דיקח את שלו מיד זה שנמסר לו הטלית והוא יחזור אחר האומן ואף אם נאבד ביד האומן עכ"פ יקח זה את שלו וכמ"ש מור"ם בהג"ה בסעיף שאחר זה ואותו הג"ה קאי גם אדין זה אלא שבדין נתחלפו לו כליו בבית האבל ומשתה כל אימת שבא צריך ליתן החפץ לבעליו דשם מסתמא לא אמרי' דנתנ' להאבל או לבעל המשת' למכרו ומ"ה סתם מור"ם שם וכת' וכשיבא יתן לו משא"כ בזה דאין נותנין לבע"ה אא"כ טוען ואומר לא צויתי למכרו וכו' וק"ל:

ה"ג דוקא שאמר לו סתם הילך טלית אבל א"ל הילך כו':


סעיף ב

[עריכה]

והביאה לאחד שאינו שלו. שם בת"ה מסיק דלא ישתמש בו וצריך להחזיר כלי זה לבעליו אע"פ ששלו נאבד ודין אומן שנתנו לו כלים לתקן והשכינם ע"ל סי' שנ"ו ס"ז: