סמ"ע על חושן משפט קלה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]או שהוא חייב לו כך וכך כו'. פי' אפילו לא בא לידו בתורת משכון אלא שאמר שהיה חייב לו ותפס בבהמה זו עד שיפרע לו וכמ"ש הטור והמחבר בסי' קל"ג ס"א ע"ש:
ישבע בנקיטת חפץ. פירוש ונאמן אף שהלה יש לו עדים שהוא שלו במיגו דטען לקוחה הוא בידי בזה שדרך למסרה לשומר. ונרא' דאפי' להראב"ד שנתבאר בסי' ע"ב בטור דס"ל דבטוען בשאר מטלטלין משכון הוא בידי דנאמן בהיסת וכאלו טען לקוח הוא בידי מודה כאן בטוען שהזיקה שצריך לישבע בנק"ח דאין מגו דלקוח מגו טוב דהוא מיגו דהעזה ניחא ליה לטעון הזיקה דלא ידע בי' בעל בהמה מלטעון לקוחה היא בידי ממך כיון שכנגדו יודע שמשקר משא"כ בטוען שממושכן בידי בכך וכך דשניהן הן טענת העזה ודו"ק:
וי"א דאם החזיק ג' שנים כו'. ולא דמי לשאר מטלטלים דנתבאר בסי' קל"ג ס"ה דלא מהני חזק' ג"ש דשאני התם דעביד למשאלינהו ליותר מג' שנים א"נ ששכח למי השאלינהו מ"ה נשתהו בידו כ"כ משא"כ בהני אבל הרמב"ם והוא דעת המחבר ס"ל דטעמ' דמטלטלי' דלא מהני בהו חזק' ג"ש משום בני שטרא נינהו ולפי ה"ט ה"ה לבהמה וחיה אבל בעבד מודה דבג"ש ה"ל חזקה וכמ"ש המחבר בסעיף שלאחר זה משום דעבד בן שטר הוא ויש לדקדק דכאן סתם המחבר כדברי הרמב"ם דמחלק בין עבד ובין בהמה ולעיל סי' ע"ב ס"ס כ"א משמע דהשוה אותם ובשניהם ס"ל דמועיל בהן חזק' ג"ש וי"ל דשם אין עיקר מקומו לא חש לדקדק כולי האי ולא בא אלא ללמדנו דיש חילוק בין חזקת מטלטלים דמהני מיד לחזקת בעלי חיים ושגם בב"ח מהני חזקת ג"ש ור"ל לכל מר כדאית ליה וכאן שהוא מקומו דקדק וכת' כדעת הרמב"ם:
בכל ענין הוה חזקה. עפ"ר שם כתבתי דמשמע מכאן דלסברא הזאת כשיש לו חזקה ג"ש א"צ שבועה ומיהו היינו דוקא כשאין עדים להמערער וכמ"ש בסמ"ע ר"ס ק"מ ועמ"ש בסמ"ע שם:
סעיף ב
[עריכה]אפי' יש לו אם כו'. פי' ולא אמרי' שאמו הוליכו שם עמה והניחו שם משום דאין האם מניחה לבנה קטן לילך אחריה וגם אינה משכחה להניחו שם בשכחה גמורה: