סמ"ג עשה סה
כתוב בפרשת תצא: "כי יקרא קן ציפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרוחים או בצים והאם רובצת על האפרוחים או על הבצים ... שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך" (דברים כ"ב, ו'-ז').
ושנינו בפרק שילוח הקן (חולין קלח:) שמצוות שילוח הקן אינו נוהג אלא בשאינו מזומן, שנאמר "כי יקרא" דרך מקרה. ואווזין ותרנגולים ויונים שקיננו בפרדס או יוני שובך, הרי זה אינו מזומן, אבל במזומן כגון אווזים ותרנגולים ויונים שקיננו בבית, אינו חייב לשלח. ושנינו עוד (שם) שעוף טמא הרובץ על ביצי עוף טהור או עוף טהור הרובץ על ביצי עוף טמא, פטור מלשלח, שנאמר "תקח לך" משמע (דף קלט.) דבר הראוי לך וצפור משמע טהורה.
עוד אומר שם (דף קמ:) מה האפרוחים בני קיימא, אף ביצים בני קיימא; יצאו ביצים מוזרות, שאם ציפור רובצת עליהם, שפטור מלשלח. ומה ביצים הצריכין לאמן, אף אפרוחים הצריכין לאמן; יצאו המפריחים שהאם רובצת עליהם, שפטור מלשלחה. ושנינו (שם) היתה מעופפת ולא רובצת, בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח, ואם לאו פטור. היתה שם ביצה אחת או אפרוח אחד, חייב לשלח, שנאמר "קן ציפור" מכל מקום. שלחה וחזרה אפילו ד׳ וה׳ פעמים, חייב לשלחה, שנאמר "שלח תשלח" מכל מקום (דף קמא.).
גרסינן בפרק השואל (בבא מציעא קב.) אמר רב אסור לזכות בבצים כל זמן שהאם רובצת עליהם, שנאמר "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך". אמרינן בפרק שילוח הקן (חולין קמא:) עד כמה משלחה? אמר רב יהודא: עד כדי שתצא מתחת ידו. לפיכך, שילח את האם וחזר וצד אותה, הרי זה מותר. לא אסרה תורה אלא לצוד אותה והיא אינה יכולה לברוח בשביל הבנים, שהיא מרחפת עליהם שלא ילקחו, אבל אם הוציאה מתחת ידו וחזר וצדה – מותר. ובמה משלחה? רב הונא אומר (שם) ברגליה, שנאמר "משלחי רגל השור והחמור" (ישעיהו לב, כ); רב יהודא אמר בגפיה רגליה היינו כנפיה. ופסק רב אלפס (שם) כרב יהודא. המוצא קן בים חייב לשלח (דף קלט:), שנאמר "כה אמר ה׳ צבאות הנותן בים דרך וגו׳" (ישעיהו מג, טז).