סמ"ג לאו שנג
שלא יאכל משומד בפסח, שנאמר "כל בן נכר לא יאכל בו" (שמות יב, מג). ומפרש בפרק הערל (יבמות ע:) ובפסחים (דף צו.) שבן נכר הוא משומד שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים.
ובפרק הערל (יבמות עא.) דרשינן בו משמדות פוסלת, ואין משמדות פוסלת בתרומה (ע' בתוספות, ד"ה "ואין").