סמ"ג לאו פח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · סמ"ג · לאו · פח · >>


מצות לאו פח - לא לשים לבונה בקורבן סוטה

מצוות פז, פח:
הזהירה תורה על מנחת קנאות לא יצוק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה. ואם נתן לוקה על השמן בפני עצמו ועל הלבונה בפני עצמו. [סוטה דף ט"ו] ושאר דיני הסוטה נתפרשו במ"ע [נ"ו].


סיכום איסורי ביאה

אלו הן סדר לאוין של איסורי ביאה וכלל הדבר כל האזהרות כולן של כל העריות נתפרשו בפ' אחרי מות וכתוב בסוף כולן כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות, שניהם במשמע האיש והאשה. והכרת הוא אף בלא עדים והתראה אבל אם יש עדים והתראה יש מקצתן שהן נסקלין ויש מקצתן שהן נשרפין ויש מקצתן שהן נחנקין יתר על הכרת השוה בכולן.

ואלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, ועל הזכר, ועל הבהמה, והאשה המביאה עליה את הבהמה, ונערה המאורשה. [פ"ד מיתות דף נ"ג] באלה השבעה נתפרשו סקילתן בפרשת קדושים תהיו. וכל מקום שנא' בתורה דמיהם בם הרי זו סקילה. [שם] וזה בנה אב שנ' באוב וידעוני באבן ירגמו אותם דמיהם בם: