סידור בית יעקב (עמדין)/הלל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְרֹא אֶת הַלֵּל[1]:

א הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה. ב יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. ג מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהוָה. ד רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְהוָה עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. ה מִי כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת. ו הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. ז מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן. ח לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ. ט מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ יָהּ. (תהלים קיג)

הללויה. הלל זה משה וישראל אמרוהו כשעלו מן הים (פסחים דף קיז.), ורצו לספר בנס יציאת מצרים, שהראה השי"ת ידו הנפלאה בעולם, אשר לו הכח והממשלה להגביה שפלים ולהשפיל גבוהים. ותיבת הללויה כבר נתבאר בפסוקי דזמרה. והוא שיר ושם (עיין זהר בראשית קנב קעב) דרך ציווי כללי לכל באי עולם: הללו. ביחוד אתם: עבדי ה'. ולא עבדי פרעה מעתה: הללו את שם. עיין בפסוק "ואהבת את": יהי שם הוי"ה. הנודע עכשיו בעולם (על ידי יציאת מצרים). כי עד העת ההוא לא נודע שם זה בעולם. שאפילו לאבות לא נגלה בו, ככתוב. ויהי שמו זה מבורך מעתה ועד עולם על ידינו, שהוציאנו ועשאנו בני חורין וחפשיים מעתה ועד עולם:

טקסט זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה


הערות[עריכה]

  1. ^ ראה נ' וידר, "התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב", ירושלים תשנ"ח, כרך א' עמ' 152, הערה 3, וכן לוח ארש, אלטונא 1769, סימן שסג.