סוד ישרים (ליינר)/שבת חול המועד סוכות/כא
אלהים ה' עוז ישועתי סכותה לראשי ביום נשק. להיות שבכל התחלפות הזמנים מקיץ לחורף או מחורף לקיץ אז צריכין לשמירה יתירה כי כאשר נתחלף מזמן לזמן אזי נשתנה הלבוש מהנהגה ממדה למדה ונכנס מגבול לגבול וזאת הרגע המתחלפת הוא כענין מאמרם ז"ל בגמרא על הרגע של בין השמשות זה יוצא וזה נכנס ואין אדם עומד עליו כי זאת הרגע המתחלפת הוא למעלה מהגבול של תפיסת אדם לזה נראה בזה העולם כמו חלל ועל זה נאמר באשר חללים שם הוא ומלת הוא רומז על עלמא עלאה למעלה מתפיסת זה העולם לפיכך נראה בזה העולם כמו חלל ואז הרגע שנראה כחלל צריכין לגודל שמירה. וזהו טעם הירושלמי (יבמות פ' טו שם) דאיתא שם אנו אין לנו אלא הבא מן הקציר בלבד וכו' היינו כי זמן הקציר הוא בעת המתחלפת מזמן לזמן לזה צריכין אז לשמירה מאוד כי האדם עומד אז במקום שהוא למעלה מתפיסת עולם. אמנם עיקר השמירה של האדם הוא אז שיקבע בלבו היטב אמונה יתירה בהשגחתו ית' כענין דאיתא בזוה"ק (וירא קג:) על הפסוק נודע בשערים בעלה דא קב"ה דאיהו אתידע ואתדבק לפום מה דמשער בלביה כל חד כמה דיכול לאדבקא ברוחא דחכמתא ולפום מה דמשער בלביה הכי אתידע בלביה ובגיני כך נודע בשערים באינון שערים וכו' היינו שהשגחתו יתברך על האדם הוא לכל חד וחד כפי מה שמשער בלביה אם האדם קובע בלביה אמונה יתירה בהשגחתו ית' שמשגיח עליו תמיד גם למעלה מהבנת תפיסתו מנהיג באמת השי"ת עמו ג"כ כך לשמרו גם בזאת הרגע המתחלפת הנראה כחלל מאחר שמצד זה האדם המאמין כל כך בהשגחתו אין באמת שום חילוק בין אמצע הזמן להתחלפות הזמן כיון שאף באמצע הזמן שהוא בהבנת תפיסתו נמשך ג"כ בגודל אמונתו אחר השגחתו ית' שהוא למעלה מהבנת תפיסתו. אבל אדם כזה שנקטן ח"ו בלבבו האמונה יתירה בהנהגת השגחתו יתברך למעלה מהבנת תפיסתו והולך תמיד רק בהבנת תפיסתו של זה העולם אזי מה יעשה זה האדם באותו רגע המתחלפת מזמן לזמן שאז מוכרח זה האדם גם כן להודות בע"כ שיש הנהגה שהוא למעלה הרבה מההבנה שבתפיסתו. כי זאת הרגע מהשתנות הגבולים אין אדם עומד עליה וא"כ מהיכן יהיה אז שמירתו. ועל זה מרמז הכתוב בזה שנאמר כאן אלהים ה' שמורה על שם אלהים בנקוד הויה כידוע מה שלא מצינו כן בכל הכתובים כי בכל מקום נאמר מקודם שם הויה ואחר כך שם אלהים וזה מורה על שם מלא כדאיתא בזוה"ק (בכמה דוכתי) ה' אלהים שם מלא ורומז על התלבשות אורו יתברך בתוך הגבולים מתפיסת הבריאה. וכאן נאמר אלהים ה' לרמז אשר בעת התחלפות הזמנים צריכין להמשיך הגנה ושמירה יתירה מהמקום היותר עליון שהוא למעלה הרבה מהתפיסה לזה נאמר כאן אלהים שמורה על לבושים קודם שם הויה להורות שצריך האדם לקבוע אמונה יתירה בהשגחתו ית' בתוך כל הלבושים שיהיו נמשכין תמיד אחר רצונו ית' שהוא למעלה מהבנת תפיסתו ועל ידי זה ימשיך אצלו הגנה ושמירה על כל הלבושים שלו מזה המקום העליון שהוא למעלה מתפיסתו גם בעת שנשקו חילוף הזמנים אהדדי וע"ז נאמר אלהים ה' עוז ישועתי סכותה לראשי ביום נשק: