סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/צא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

קול ה' יחיל מדבר. היינו שאין שום דבר אגב אצל השי"ת ואף מה שנראה לאגב וטפל שם הוא ג"כ מלא חיים כמו שמצינו גבי אאע"ה שאמר לו השי"ת כי ביצחק יקרא לך זרע ובכל זאת נאמר וגם את בן האמה וגו', וכן אמר לו ולישמעאל שמעתיך וגו' אף שכל הויית ישמעאל הוא באמת כענין טפל ואגב נגד הויית יצחק והיה כנגדו כמו מדבר שהוא קודם הישוב כך היה ישמעאל קודם יצחק מ"מ כמה טובה מצינו אצל ישמעאל כדאי' בזוה"ק (יתרו פז.) דאי שאר קריבוי אתגזרי אקרי גירי צדק ולא יתיר והוא יתיר ועלאה מכלהו וכו' הרי שיש לו מעלה על כל הגרים וזה קול ה' יחיל מדבר היינו שמבטיח השי"ת שכן לא יהיה נחשב אצלו שום לבוש מישראל לדבר אגב כדכתיב ועלהו לא יבול וגו', וכן הם כל השבעה קולות שאמר דוד המלך על המים מוצא פי ה' כמו שמצינו בגמ' (פסחים קיב) לא ישתה אדם מים לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות וכו' והוא כדאי' בזוה"ק (ויקהל רה) דלא יפוק בר נש יחידאה לא בלילי רביעאה ולא בלילי דשבתא ובעי לאסתמרא מינייהו וכו' וכמבואר זה הענין במקומו ואיתא שם בגמ' ואם צחי מאי תקנתיה לימא שבעה קולות שאמר דוד על המים והדר לישתי, היינו כי השבע קולות רומזין על המוצא פי ה' המהווה כל הדברים שבעולם ובזה שאומר אותם רומז שאף כל הכחות הרחוקים הלא מי מהווה אותם הא רק המוצא פי ה' מהווה ומחיה אותם וממילא נמשך מזה נמי כל השמירה ולזה הם שבעה קולות כנגד ז' ימי השבוע קול ה' על המים הוא נגד יום א' שהיה אז העולם מים במים וקול ה' יחיל מדבר הוא נגד יום חמישי שהיה קודם הבריאה של הצורת אדם שאז היה הכל נקרא מדבר וקול ה' יחולל אילות הוא נגד יום שבת כמבואר במקומו: